רש"ש/בבא בתרא/סא/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף רשב"ם תוספות רשב"א שיטה מקובצת מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
במשנה ולא את הגג. כתב התוי"ט אבל עלייה בכלל בית כחכמים בפ"ז דנדרים ותמה על הי"א שבטור דעלייה לא הוי בכלל בית ע"ש. ואנכי תמה דהרי אף לדעת הרי"ף והרמב"ם דעלייה מכורה אינו אלא בפתוחה לבית דרך ארובה. ולענין נדרים פשיטא דבכל גווני אסור. ועוד להכא תרגימו דיציע היינו אפתא וזהו עלייה לפי' הרי"ף מא"ל. אבל פשוט דכ"ע מודו דעלייה ג"כ נקראת בית כחכמים דנדרים שם והטור עצמו הביא שם באות י"ח המוכר לחבירו בית יכול ליתן לו עלייה. אלא דהיא חשובה בית בפ"ע ואיננה בכלל הבית שמכר. ויציע וחדר איצטריך לאשמועינן דאע"ג דתשמישן לבית וס"ד דבטלין לגביה. ואולי לענין נדרים גם הם אסורין (ופי' הרא"ש שם בנדרים ד"ה וחכמים לענ"ד צע"ג. ונ"ל דחזר בו בפסקיו דשם לא כתב זה וכן הטור לא הביאו ודלא כב"י והש"ך שהעתיקוהו). ועיין לקמן מ"ט מש"כ בעצמו בשם הרשב"ם לענין מחיצת הקנים:
גמרא רי"א בדקא חלילה. נראה דצ"ל ברקא ברי"ש כמו בעירובין (ט"ו) וכן הביאו בערוך וכ"ה ברי"ף:
ר"ש ד"ה הכי נמי. והלא סתם בור לא הוי ד"א רוחב כו'. נ"ל ראיה דאינו רחב יותר מעשרה טפחים. דבב"ק (נ' ב') במשנה איתא מה בור כו' עשרה טפחים ושם בגמרא (נ"א ב') מבואר דברחבה יתר על עמקה לכ"ע אין בו הבל וכן קרי לה שם קטין וכריכא:
תד"ה והצלעות. וכתיב בהאי קרא ולא יהיו אחוזים בקיר הבית. כצ"ל:
תד"ה והתא. והא דתנן במסכת מדות כו' ורובד שש כו' דרובד היינו שורה כו'. ר"ל דלפי' הראשון ע"כ רובד שש פי' כל משך התקרה דתחתונה שהיא רצפת התיכונה (עיין יומא נ"ב בדבריהם) ובאמת אין רובד אלא שורה כדהביאו מתמיד. וכן ביומא (מ"ג ב') במשנה על הרובד הרביעי דר"ל שורה כדפרש"י שם. והמהרש"א שגה בזה במחכ"ת. גם מש"כ ובקרא כו' משמע דלמטה היה חמש תמוה דגם המשנה עצמה אומרת רחבה חמש:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |