רש"י/תמורה

רש"י תמורה

פירוש רש"י על מסכת תמורה

מהדורה

• ילקוט שינויי נוסחאות מכ"י ירושלים, רי"ד אילן, צפונות י עמ' ד

תמורה

פרק ראשון – הכל ממירין

ב. ♦ ב: ♦ ג. ♦ ג: ♦ ד. ♦ ד: ♦ ה. ♦ ה: ♦ ו. ♦ ו: ♦ ז. ♦ ז: ♦ ח. ♦ ח: ♦ ט. ♦ ט: ♦ י. ♦ י: ♦ יא. ♦ יא: ♦ יב. ♦ יב: ♦ יג. ♦ יג:

פרק שני – יש בקרבנות

יד. ♦ יד: ♦ טו. ♦ טו: ♦ טז. ♦ טז: ♦ יז. ♦ יז:

פרק שלישי – אלו קדשים

יז: ♦ יח. ♦ יח: ♦ יט. ♦ יט: ♦ כ. ♦ כ: ♦ כא. ♦ כא:

פרק רביעי – ולד חטאת

כא: ♦ כב. ♦ כב: ♦ כג. ♦ כג: ♦ כד.

פרק חמישי – כיצד מערימין

כד: ♦ כה. ♦ כה: ♦ כו. ♦ כו: ♦ כז. ♦ כז:

פרק שישי – כל האסורין

כח. ♦ כח: ♦ כט. ♦ כט: ♦ ל. ♦ ל: ♦ לא.

פרק שביעי – יש בקדשי מזבח

לא. ♦ לא: ♦ לב. ♦ לב: ♦ לג. ♦ לג: ♦ לד.

הַדְרָן עֲלָךְ מַסֶּכֶת תְּמוּרָה וְהַדְרָךְ עֲלָן