רש"י/שבת/קט/ב

רש"י שבת קט ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אימור דפליגי לענין טומאה וטהרה. ומשום קרא:

לענין שבת. דטעמא משום רפואה הוא מי שמעת להו:

הא דאישתהי. בגוייהו אסור דמוכחא מלתא דלרפואה קא מכוין:

הא דלא אישתהי. אלא רחץ ויצא מותר:

בתרייתא. דקתני רוחצין בדלא אישתהי:

חטטין. מאלנ"ץ:

שלא נשתהי. בתוך המים דנראה כמיקר בעלמא:

ביפין. שכן רוחצין בהן בחול לרחיצה שאינה לרפואה:

ברעים. אין רוחצין דמוכחא מלתא דלרפואה ותרוייהו בדאישתהי:

מי המשרה אמי המשרה לא קשיא. הך דקתני רוחצין במי המשרה אהנך תרתי דלעיל דקתני אבל לא במי המשרה הא דאישתהי הא דלא אשתהי:

מתני' איזביון. מפרש בגמרא שאינו מאכל בריאים ומוכחא מלתא דלרפואה אכיל ליה:

אבל אוכל הוא את יועזר. שהרבה אוכלין אותו כשהן בריאין:

ממי דקלים. מפרש בגמרא:

וכוס עיקרין. משקה שכותשין לתוכו עיקרי ירקות ובשמים ובגמרא מפרש ליה:

מפני שהן לירוקה. לחולי של ירקון ואינו מאכל בריאים:

לצמאו. אם אינו חולה:

גמ' אמר רב יוסף אזוב. דאורייתא שהוכשר להזאה הוא שקורין אברתא בר המג:

איזביון. דמתניתין הוא שקורין אברתא בר הינג ויש מרבותי מפרשים בר המג שגדל במקום גמי בר הינג שגדל בין ההגים רונצ"ץ:

עולא אמר. אזוב דאורייתא הוא מרוא חיורא בלע"ז שלוי"א:

שומשוק. הוא אזוב דאורייתא:

ג' קלחים. דאגודה כתיב ואין אגודה פחות מג':

ובהן ג' גבעולין. בכל קלח ג' גבעולין קנים דקים כעין של קנבוס:

לקוקייני. תולעים שבבני מעים:

דחליף עליה מ' יומי. משנטחן:

פותנק. בלע"ז פולא"ל:

לארקתא. תולעים שבכבד:

ממאי הוי. החולי:

מאומצא. בשר בגחלים:

אליבא ריקנא. קודם אכילה:

ומגירי דרובייא. לולבי תילתן כעין לולבי גפנים:

רוביא. תילתן פינגרי:

ומשתי מיא בתרייהו. האוכל אחד מאלו קודם אכילה ושותה אחריו מים:

ואי לא. אי לית ליה פותנק א"נ אכליה ולא איתסי:

תחלי. שחלי כרישו"ן:

לימוץ גרמא. יהא מוצץ אבר יפה מאותו בשר וימץ שמנו בפיו:

גורדא דאסינתא. קליפה גרודה מן הסנה:

מעילאי לתתאי. שתהא גרודה מלמעלה למטה:

דלמא נפק. התולעים:

איידי פומיה. דרך פיו:

בי שבבי. בין השמשות בחשכותא דשמשי. ל"א בי שבבי בבית אחד משכניו שלא יריח הוא הריח שהוא קשה לו:

נסכרינן לנקבים דיליה. יסתום נחיריו שלא יריח ל"א יסתום נחיריו ונקבי אזניו שלא יצא כח המשקה מגופו:

מפני אפשיחה. מקום שנפשח הדקל אישברנקי"ר:

חוטרא יחידאה. עץ הגדל יחידי בלא ענף:

לגילוייא. מי ששתה מים מגולין:

חמשה כלילי. וורדין:

כוסאתא דשיכרא. כוסות:

עד דקיימי אאנפקא. שיעמדו על מדה מחזקת אנפק והיא רביעית הלוג כדאמרינן בחזקת הבתים (ב"ב נח:):

ושגרא תנורא. הסיקה תנור:

וגרפתיה. מגחלים שיצטנן קצת:

ואותבה לבינתא בגויה. שישב עליה ולא יכוה:

ונפק מיניה. הקיא הארס שבלע:

הוצא. עלה של לולב:

אתרוג חליתא. מתוק:

ולחייקיה. לגויה יחקוק בתוכו חקק:

וליתבה בי מיללי דנורא. מניחו ע"ג גחלים לוחשות שיתבשל האתרוג בדבש:

בני מ' יום. שעברו עליהם מ' יום. ל"א של תינוק בן מ' יום:

רבעא. לוג:

ברזינא לזיבורא. כוס קטן מאד ושמו ברזינא מאותן מי רגלים שותין למי שנשכתו צרעה ומתרפא:

רביעתא לעקרב. רביעית לוג למי שעקצו עקרב:

פלגא ריבעא לגילויא. חצי לוג:

אניגרון ואבנגר ותירייקי. מים שנשלק בהם בנגרי מין עשב ששמו בנגרי וסתם אניגרון מי שלק תרדין כדאמרינן (ברכות דף לה:) אניגרון מיא דסילקא ותירייקי צרי:

אידמי ליה כפרשא. תופסו ומייסרו שהפחד והמרוצה והכשות מתישין כחו ומחמם ומת הנחש בתוכו:

גובי. חתיכות חתיכות יצא הנחש ממנו: גובי טרונצו"ץ בלע"ז:

דטרקיה. נשכו:

עוברא דחמרא חיוורתי. עובר הנמצא במעי חמורה לבנה:

דלא אשתכח טרפה. האם:

בר

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף