רש"י/ערכין/יא/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רש"י
תוספות
חי' אגדות מהרש"א
בית מאיר
רש"ש

שינון הדף בר"ת


רש"י TriangleArrow-Left.png ערכין TriangleArrow-Left.png יא TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

על עסקי קול. שהיה מצוהו לשורר לפי שמשה לוי היה[1]:

אף הם. הלוים בעבודת מזבח ולא משכחת לוים כשרים בעבודת מזבח אלא בשיר:

מה אתם. אכהנים קאי קרא:

אתם בשלהם. הכהנים שנכנסו בעבודת לוים כגון ששררו:

והם בשלכם. לוי שעבד על המזבח ככהן:

הם בשלהם. כגון לוי משורר שהגיף דלתות ולוי משוער שאמר שיר שהרי הלוים היו חלוקים זה למשוער וזה למשורר:

אלא באזהרה. לא אתפרש לן:

אביי. לית ליה הא מתני' דקתני לעיל הם בשלהם אינו במיתה דהא משכחת תנא אחרינא דקאי כוותיה:

זר ממש. כגון ישראל:

הא כתיב חדא זימנא. בההיא פרשתא גופה וקאי נמי אעבודת לוים:

רבי יהושע ויוחנן בן גודגדא לוים היו. יוחנן בן גודגדא סבר משורר ששוער במיתה כשהוא מגיף לבדו וגזרו רבנן במסייע דלא ליתי למעבד לחודיה ור' יהושע סבר אפילו כי עביד לחודיה אינו אלא באזהרה ולא גזרו רבנן במסייע:

עולת נדבת ציבור. כגון קיץ המזבח הבא מן השופרות שנותנין בהן מעות מותר חטאת ומותר אשם:

עולותיכם. ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם (במדבר י׳:י׳) והיינו שירה:

ויאמר חזקיהו. משמע שהיה נמלך:

אלא לאו נדבה. ונמלך אם ישוררו וכתיב החל שיר ה' שהורו לו ב"ד לשורר:

עולת ר"ח. דמוסף הואי:

כבש הבא עם העומר. דהוא עולת חובה בי"ו בניסן:

אלא אמר רב אשי. הא דמימלך לאו משום דמספקא ליה דודאי הוקבע ר"ח בזמנו אלא רשותא הוא דקא נסיב:

מידי דהוה אשליח דציבורא דמימליך. ונסיב רשותא אם יתפלל:

אפילו תימא עולת חובה. עולת תמיד שבכל יום ויום הואי:

זכות ליום זכאי. בניסן נגאלו בניסן עתידין להיגאל:

מוצאי שבת. אחד בשבת:

ומוצאי שביעית. שמינית:

וישב עליהם את אונם. פסוק הוא בתהלים במזמור אל נקמות ה':

בטל התמיד. שלא היו להם כבשים מחמת שהיו צרים על ירושלים ואין יוצא ובא:

ומ"ש עולת נדבה דהואי. הלא לא היו כבשים מצויים:

הא לא קשיא בן בקר בעלמא אתרמי להו. שאינו ראוי לתמיד וראוי לעולת נדבה:

ותסברא. דשירה גמורה הויא ההיא שירה על קרבן והא שירה דאחד בשבת לה' הארץ ומלואה כדאמר בראש השנה (דף לא.) והאי קרא במזמור אל נקמות ה' שהוא שיר של רביעי בשבת:

אילייא. קינה כדמתרגמינן ושאי על שפים קינה וטלי על נגדין אילייא (ירמיהו ז׳:כ״ט):

דוכן כמין אצטבא היה:

אי הכי. דאפילו שלא על הקרבן אומר שירה בעולת נדבה נמי לימא ותפשוט בעיא דר' אבין:

נפקא מיניה חורבא. דהא דר"ל רשות הוא דאי אית ליה לעולת נדבה ברשות אתי למימר עולת חובה נמי רשות הלכך לא אמרינן שיר לגמרי בנדבה:

מאי הוי עלה. דבעיא דר' אבין:

ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם. מקיש עולה לשלמים ושלמים לעולה לענין שיר:

מה עולה האמורה כאן קדשי קדשים. דאין לך עולה קדשים קלים אף שלמים האמורים כאן טעונים שיר בשלמים קדשי קדשים משתעי ואין לך שלמים קדשי קדשים אלא כבשי עצרת דשלמי ציבור הן וכתיב בהו (ויקרא כ״ג:כ׳) קדש יהיו לה' לכהן ומה שלמים האמורים כאן לגבי שיר קבוע להן זמן דהא אוקימנא בכבשי עצרת אף עולה האמורה כאן שקבוע לה זמן לאפוקי נדבת ציבור דאין קבוע לה זמן:



שולי הגליון


  1. עי' מקדש דוד (קדשים סימן י אות ה) שהפליא על רבנו שמרע"ה היה כבר בן שמונים ביציאת מצרים ונפסל בשנים.
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף