רש"י/ערכין/טז/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רש"י
תוספות
רש"ש

שינון הדף בר"ת


רש"י TriangleArrow-Left.png ערכין TriangleArrow-Left.png טז TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בפרהסיא. דאמעשה קול הוא מעיל מכפר:

הוא הבדיל. שעל לשון הרע באו נגעים עליו:

פטיט. לשון קול היוצא בחשאי ובלע"ז פולי"ר:

יביא קרבן פטיט. שהצפרים צועקין בכל שעה:

יכול לא יכנו. על דבר תוכחה:

יסטרנו. כלאחר יד:

ופניו משתנין. שיוכיחנו ברבים להלבין פניו:

קיסם. כלומר עון קטן שבידך זה יכול לומר לו טול אתה עון גדול שבידך הלכך אין יכולין להוכיח שכולן חוטאים:

שיודע להוכיח. דרך כבוד שלא יהו פניו משתנין:

קובל עליו. כשהייתי רואה בו דבר גנאי:

תוכחה לשמה. לשם שמים:

וענוה שלא לשמה. שעושה עצמו עניו שאינו רוצה להוכיחו ואותה ענוה שלא לשם שמים הוא אלא שלא ישנאנו:

דאמר מר. במסכת עבודה זרה בפ"ק (דף כ:) ענוה גדולה מכולן דכתיב יען משח אותי לבשר ענוים לבשר חסידים לא נאמר:

אמר ליה רבי חייא. לשמואל חזי מר דקא מצער לן רב הונא שמכה וחובט אותי:

כי נפק. חייא בר רב אמר ליה רב הונא לשמואל להכי מצערנא ליה דהכי והכי עביד דברים מגונים והיינו ענוה שלא לשמה דלא אמר ליה בפניו ושלא בפניו סיפר בגנותו:

עד היכן. אדם חייב להוכיח את חבירו:

עד הכאה. עד שיקצוף זה ויכה את המוכיח:

עד קללה. שיקלל את המוכיח:
יהונתן הוכיח לשאול עד שקצף שאול:

שיכה. בעל הבית את האכסנאי או את אשתו:

עד שיפשיל. בעל הבית כלי האכסנאי לאחוריו להשליכם מן הבית:

בהפשלה ובהכאה דאכסנאי גופיה כ"ע לא פליגי דתו לא מצי קאי: שמואל סבר כיון דלדידיה אינו מכה מאי נפקא ליה מיניה הלכך עד הפשלה:

לאטרודי. להתקוטט:

וכל כך למה. לו לסבול:

אכסנאי. המשנה מאכסניא שלו:

פוגם. בעל הבית:

ונפגם. הוא עצמו דאמרי אינשי כמה קשים אלו שלא יוכלו לדור יחד:

למסעיו. בדרך שהיה רגיל לחנות ממסע למסע שלא שינה בית מלוניו:

דאקראי. כגון אכסנאי שבדרך שלן שם במקרה בעלמא ששקעה לו שם חמה. למאן דאמר מאהלו לא חשיב אלא אכסניא קבועה ומאן דאמר ממסעיו חשיב אפילו דאקראי:

תכלית יסורין. סוף מדת יסורין כלומר יסורין שאין פחותין מהן:

ואינו מתקבל עליו. שאינו למדתו כהגון וצער הוא לו:

למזוג. כוס של יין במים חמין:

נהפך לו חלוקו. שלא לבשה כסדר וצריך להופכה ולפושטה:

שלש ועלו בידו שתים. איכא טירחא למיהדר ולמשקל שלישית:

וכל כך למה. כלומר למאי הילכתא הוו יסורין:

קיבל עולמו. כל מנוחתו לעתיד ואי עבר עליה חד מהנך הרי הוא יסורין:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף