רש"י/עבודה זרה/כ/ב

רש"י עבודה זרה כ ב

ולא בבגדי צבע [של] אשה. שזוכר את האשה כמו שהיא מלובשת בהן שמייפין אותה ומהרהר אחריה:

קרן זוית הואי. כשפונה לימין או לשמאל ליכנס ממבוי למבוי ופוגעין זה את זה בקרן זוית דאינו רואה אותה מרחוק באה כנגדו שיעצם עיניו:

בעליהן. האשה הרגילה ללובשן:

צבע אשה. משמע שמכירה:

בגדי צבעונין. אינון של נשים ומדקתני בגדי צבע אשה משמע שמכירה:

בעתיקי. שלבשתן וכבר ראה אותה מלובשת בהן וכשחוזר ורואה אותן נזכר ביפיה ודוקא בגדי צבעונין לפי שהאשה נאה בהן ולא שכיחי אבל שאר בגדים דשכיחי ואינן לנוי לא מסיק אדעתיה להרהר:

בחדתי. שלא לבשתן מעולם:

לאשפורי. כובס המתקן בגדים חדשים:

מין במינו. בהרבעת בהמה:

מותר. לאדם להכניס בידים אבר הזכר:

כמכחול בשפופרת. מכחול הוא קיסם שמכניסין בשפופרת קנה שהמכחול בתוכה והקיסם קרוי מכחול על שם שכוחלין בו:

הא קא מסתכל. ותניא לעיל לא בחמור ולא בחמורה:

בעבידתיה טריד. לבו על מלאכתו ושוכח בהרהור:

הוה פרענא בית שחיטה. לראות מבחוץ כבהמה אלמא מחתך ממש הוא:

ונשמרת מכל דבר רע. וסמיך ליה כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה וקא מזהר ליה להשמר שלא יבא לידי כך:

תורה. על ידי שעוסק בה ועוד שרואה ומבין אזהרות שבה ונשמר:

זריזות. [זריז] ונשמר קודם לכן שלא תבא עבירה לידו כי הכא דאינו מהרהר לבא לידי טומאה:

זהירות. כשהעבירה בא לידו זהיר להשמר שלא יכשל והכי אמרינן בכל הבשר בשחיטת חולין (חולין דף קז:) מאי לאו דזהיר ולא נגע לא דזריז קדים ומשי ידיה מעיקרא:

נקיות. נקי באין חטא:

פרישות. אף מדבר המותר פורש להחמיר על עצמו:

טהור. צח מלובן ועדיף מנקי:

לידי רוח הקודש. להשרות עליו שכינה:

אז דברת בחזון לחסידיך. ולא נאמר ליראיך ולענויך:

שחת. תבואת חיטין ושעורין קודם שתמלא בזירין ובלע"ז פירינ"א:

משהי ליה. עובד כוכבים במחובר ונמצא שנתן לו ישוב וחנייה בקרקע:

לא ידיע שבחייהו. לא מינכר שבח בחיבורין מכאן ואילך דקמה פסדא ואילן נהי נמי דלא פסיד מיהו לא מינכר דלשבח:

אבל שחת. דנראה לעינים דכמה דמשהי ליה משבחת:

בהא קאמר ר"מ. בשחת משום דידיע שבחיה:

דלאו ברשותיה קיימי. שחת ואילן וקמה בקרקע ישראל נינהו ולא מצי לשהויינהו דישראל מעכב עליה:

אבל בהמה. מכי זבן לה עובד כוכבים ברשותיה קיימא:

על מנת לשחוט. מתנה עמו בפירוש:

מתני' אין משכירין בתים. לעובד כוכבים בא"י גזירה משום מכירה דאיסור דאורייתא היא שנותן להם חנייה בקרקע:

ואין צריך לומר שדות. דאיכא תרתי לאיסורא כדמפרש בגמרא:

סוריא. ארם צובה וסמוכה לארץ ישראל וכיבשה דוד וחיברה לקדושת ארץ ישראל שלא על פי הדבור ובלא ששים ריבוא וקרי ליה כיבוש יחיד:

משכירין

---

---

שולי הגליון

---

---

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף