רש"י/עבודה זרה/כד/ב
דמי מיטב. למוכרן ולקנות בדמיהן בהמות מישראל להקריב:
זבינא. מכר:
ארונה. יבוסי היה בספר שמואל:
ראה הבקר לעולה. אלמא הקריב דוד בהמת עובד כוכבים לקרבן:
גר תושב. שקיבל שבע מצות בני נח והרי רביעה בכלל:
טורביל עיזא דקורקסא. דף גדול ועב מאד ורחב וטרוף בפגימות הרבה לרוחבו עמוקות תכופות זו אצל זו ודשין בו תבואה שמעבירין עליו הבהמות והפגימות נכנסו בדייש והתבואה נחבטת:
למורג חרוץ. טרוף בפגימות והן פיפיות:
תדוש הרים. אלמא לדישה עבדי ליה:
ואת הפרות. באנשי בית שמש מישתעי קרא בפרות שהביאו הארון מארץ פלשתים:
הוראת שעה. מפני נס שנעשה על ידיהן שהביאו הארון מעצמן ואין איש מנהיגם ואת בניהם כלו בבית ולא געו אחרי בניהם אלא הוליכוהו ואמרו שירה כדלקמן:
דלמא בבמת יחיד. שרי דהתם בבמת יחיד הואי דבמה גדולה בנוב היתה באותה שעה כשנלקח הארון וחרב משכן שילה ובאו להן לנוב:
טלה חלב. רחל ומניקה את בנה:
רבי יוחנן אמר. האי דקתני לעיל לוקחין מהם לקרבן לאו מלתא פשיטתא היא לכל בהמות:
אלא גבול יש לה פחותה מבת ג' שנים נעקרת. בהרבעת איש ונקחת מן העובד כוכבים דחייס עלה:
אבל בת שלש. שוב אינה נעקרת וחיישינן לרביעה:
כל הני תיובתא. דהני קראי דשרו בהמות עובד כוכבים להקרבה:
פרה וחמור כו'. בבכורות (יט:) תנן הלוקח בהמה מן הנכרי ואינו יודע אם כבר בכרה אם לאו עז בת שנתה ודאי לכהן מכאן ואילך ספק פרה וחמור בת שלש ודאי לכהן ולד ראשון שתלד ביד ישראל אם זכר הוא ודאי לכהן אם אינה יתירה בעת לידתה על בת שלש דודאי לא ילדה בבית נכרי:
מכאן ואילך. אם יתירה על בת שלש היתה כשילדה בבית ישראל הוי ולדה זה ספק בכור ואיכא למימר כבר בכרה בבית עובד כוכבים ואיכא למימר לא בכרה זה בבית העובד כוכבים וזה בכור שלה וירעה בכור זה עד שיסתאב שהרי אינו ראוי לקרבן שמא אין זה בכור ולאחר שיש בו מום יאכלנו בעליו ולא יתננו לכהן שבכור בעל מום מותר לזרים ואין בו אלא משום גזילת מתנות כהונה אפי' הוא ודאי וזהו ספק הוה הכהן מוציא מחבירו ועליו הראיה שלא ילדה בבית העובד כוכבים וגבי ספק פטר חמור מפריש עליו טלה להתירו בהנאה דכתיב תפדה בשה והטלה יעכב בעצמו (ה) דאפילו ודאי פטר אין קדושה חלה על טלה הניתן אלא משום גזילת כהן יש וכיון שהוא ספק אפילו גזל ליכא דראיה על הכהן:
כלו בבית. לשון בית הכלא (מלכים א כב) לישנא אחרינא לשון מניעה כמו לא יכלה ממך (בראשית כג) מנעום מלילך אחריהם:
וישרנה. אז ישיר כי גאה גאה לשלוח יד בפלשתים ובדגון אלהיהם:
יתמא. שלא הוזכר שם אמרו:
ירגזו. על שהכם במכת טחורים:
השיטה. ארון עצי שטים:
התנופפי. התרוממי:
המחושקת. קשורה כמו וחשוקיהם כסף (שמות כז):
בריקמי זהב. מצופה זהב טהור מבית ומחוץ:
המהוללה בדביר ארמון. שס"ת של משה בתוכו וארון מהולל ומפואר במה שבתוכו:
בעדי עדיים. ואין לך עדי גדול מזה:
דביר. הוא ספר בלשון פרסי:
וישראל מאי אמרו. בנסוע הארון בעת המסעות שבמדבר שהיה משה אומר קומה ה' (במדבר י) ומה ישראל עונין אחריו:
דשתנא. נוטריקון ד' דרך ש' נשים: