רש"י/עבודה זרה/יח/ב

רש"י עבודה זרה יח ב

מי יימר. שאמת אתך שאנצל בתפלה זו:

שקל קלא. פיסת רגבים:

אייתוה. לשומר:

אסקוה לזקיפה. לתליה. זקיפה פורק"א שצולבין בה:

מאי האי. דלא מצינא למיזקפיה:

אתא לבי זונות. כדי שיאמרו לא הוא דאיהו לא הוה עייל:

טמש בהא ומתק בהא. טבל אחת מאצבעותיו ומצץ את חבירתה:

כרכתיה. חיבקתו כאילו היה רגיל אצלה:

איכא דאמרי. משום האי מעשה ערק:

ואיכא דאמרי משום מעשה דברוריא. שפעם אחת ליגלגה על שאמרו חכמים (קדושין דף פ:) נשים דעתן קלות הן עלייהו ואמר לה חייך סופך להודות לדבריהם וצוה לאחד מתלמידיו לנסותה לדבר עבירה והפציר בה ימים רבים עד שנתרצית וכשנודע לה חנקה עצמה וערק רבי מאיר מחמת כסופא:

לאיצטדינין. מקום שמנגחין את השור:

ולכרקום. מצור ועושין שם שחוק וליצנות:

את הנחשים. מנחשים ומכשפים:

ואת החברים. לוחשי נחשים:

בוקיון מוקיון לוליון סלגריון. כולן מיני ליצנים הן:

הא למדת. מדסמיך ליה כי אם בתורת וגו' מכלל דאזיל להכי לאו בתורת ה' חפצו:

שצווח ומציל. אם רואה שיגיחו שם יהודי צועק ומתחנן להם ומצילו:

מפני ישוב מדינה. ישראל הדרים באותה העיר שזה מבקש בני [ישוב] הכרקום להצילם:

שלא יתחשב עמהם. לחזק עובדי כוכבים ולעשות עמהם מצור:

שמעיד עדות אשה. אם רואה חבירו ישראל נהרג שם מעיד באשתו ומשיאה:

שמזבלים שם. מסדרין צרכי עבודת כוכבים להתנדב לה. מזבלין לשון יזבלני אישי (בראשית ל) ענין חנייה של חיבור ואסיפה אמיישנ"ר בלע"ז:

מפני חשד. עבודת כוכבים שלא יחשדוהו [בחזקת זיבול לעבודת כוכבים]:

מאי בינייהו. לר"מ נמי כולהו אסירי דהא לר' מאיר כולהו בחזקת זיבול לעבודת כוכבים נינהו:

נשא ונתן. לר"מ נשא ונתן (לעבודת כוכבים) אסור דהא מפני שמזבלין לעבודת כוכבים סתמא קאמר וסבר דודאי מזבלין לעבודת כוכבים שם ואיכא למיחש לדמי עבודת כוכבים בידו וקונין מישראל זה לצורך עבודת כוכבים ורבנן [דמפרשי] משום חשד ליצנות ולמידי אחריני לא חיישי נשא ונתן מותר דלא חיישינן לדמי עבודת כוכבים:

אם הלך סופו לעמוד. הלך משמע בהעברה בעלמא סופו לעמוד ולהתעכב ביניהם מעט וה"ק אשרי שלא הלך ומתוך שלא הלך לא עמד ומתוך שלא עמד לא ישב הא אם הלך סופו לעמוד כו':

אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם כי כלה ונחרצה שמעתי:

מוסריכם. יסוריכם:

משך. הקב"ה:

ידו. הפותח ידו לזון את הכל מושכה מן הלוצצין:

יום עברה היום ההוא. ביום הדין משתעי קרא שנידונין עובדי כוכבים לגיהנם:

לטרטיאות. פלטין וכל דבריהן כשהן נאספין לשחוק וללצון:

קיניגון. צידת חיה על ידי כלבים וכל מעשיהם לשם שחוק ושמחה דוגמתו בשחיטת חולין (דף ס:) וכי משה קניגי הוה:

למד לא גרסינן הכא:

אברהם

---

---

שולי הגליון

---

---

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף