רש"י/עבודה זרה/ד/א

רש"י עבודה זרה ד א

היום הבא. השמש הבאה דבכמה דוכתין קרינן לשמשא יומא:

ויצאתם ופשתם. סיפא דוזרחה לכם הוא ופשתם לשון שומן וריבוי ועובי כמו (תרגום בראשית א) פושו וסגו וכמו (איוב לה) ולא ידע בפש מאד:

לא מצאנוהו שיהא שגיא כח בעת הדין. אם ישגיא כחו יתחייבו כולם כלייה:

ר' אחא בר חנינא אמר תרוייהו בישראל. וה"ק אע"פ שבעל חימה אני חימה אין לי כבר נשבעתי מקצוף עליך:

מי יתנני. סיפא דהאי קרא הוא:

שמיר ושית. לשון ארץ גזירה וחורבן ודוגמתו (איכה ג) השאת והשבר:

והיינו דרבי אלכסנדרי. אדלעיל קאי דאין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו:

בניגני שלהן. בספר זכרון מעשיהם:

ואם לאו אשמידם. ובדין אפקוד עליהם ולא בחמלה כי אם בדקדוק כדאמרינן לעיל מקדיר עליהם חמה מנרתקה אולי יבעטו:

והיינו נמי דאמר רבא. שהקב"ה דן עובדי כוכבים בדקדוק:

עוה עוה עוה אשימנה. עיווי עיותה ולעוה אשימנה וכן תרגום יונתן חוביהון חבו בחוביהון אתפרע מינהון:

כפיד. ניקור ביקדור"א בלע"ז שמנקרין מעט מעט וכן נפרע מהן מעט מעט בהסתר פנים בוהיה לאכול לפדותם מעונותיהן כדי שיזכו לעוה"ב:

להם שוע. אני נותן להם פדיון כמו (שמות יד) ויושע ופרק וכמו (ב"ק דף פ.) ישוע הבן פדיון:

והיינו דא"ר אבא. אפדם לישראל בממונם והיינו כפיד של תרנגולין פורעין מעט מעט ונוגשיך בצדקה:

ידעתי. אהבתי כמו (תהלים א) יודע ה' דרך צדיקים וכמו (שמות לג) ואדעך בשם:

מאן דאית ליה סיסיא. זעם:

ברחמיה מסיק ליה. מעלהו על אוהבו והנם זועפים (בראשית מ) מתרגמינן נסיסין לשון אחר סוסיא סוס שעסקו רע את אוהבו מעלין עליו כדי שימות:

נפרע ממנו מעט מעט. כן ישראל נפרע מהן הקב"ה את כל עונותיהן בעוה"ז כדי שיזכו ליום הדין ועובדי כוכבים אינו נפרע מהן כלל כדי לטרדן מן העוה"ב ופקידה משמע מעט מעט כאדם שפוקד את חבירו לפרקים:

ממקדשי תחלו. גבי (ארבעה) משחיתים שבאו להשחית את ירושלים כתיב ביחזקאל:

זועם בכל יום. ואפילו הכי קיימין וכתיב מי יעמוד:

ביחיד. מי יעמוד:

בצבור. אף על גב דבכל יום זועם מתקיימין:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף