רש"י/סנהדרין/צח/א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף יד רמ"ה מהרש"ל ערוך לנר רש"ש |
כי למועד מועדים. אלמא יש קץ בדבר:
וככלות נפץ יד עם קדש. כשתכלה תקומתם וחוזק ידיהם שהיתה נפוצה אילך ואילך גבורה ותועלת לפשוט אנה ואנה ואחר שתכלה גבורתם שיהיו שפלים למאד:
תכלינה. אלו הצרות ויבא משיח כדאמרינן כי אזלת יד:
מגולה מזה. כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה אז יקרב הקץ ואין לך קץ מגולה יותר:
ר' אליעזר אומר מזה. הפסוק כשתראה דאין שום אדם משתכר ואף שכר הבהמה לא נהיה והיינו כדאמרן עד שתכלה פרוטה מן הכיס אין מעות מצויות בכיס:
שכר בהמה. עבודת האדמה שהיא על ידי בהמה איננה:
וליוצא ולבא אין שלום. אז יבא משיח:
[שלום רב]. והיינו וליוצא ולבא אלו תלמידי חכמים אותם שהיה דינם לצאת ולבא בשלום כדכתיב שלום רב לאוהבי תורתך אפילו להנהו אין שלום:
מן הצר. מרוב הצרות ל"א מיצר הרע:
שקולין. שוין שער התבואה ויין רווחי' כדאמרן חמישית שובע גדול ל"א שקולין שוין שכולן יקרין:
כשמן אוליך. שיהיו כולן קפויין וכיון שהם קפויין אין דגים נמצאין בחכה:
עד שתכלה מלכות הזלה. שלא תהא להם שום שולטנות לישראל אפילו שולטנות קלה ודלה:
נטישותיו. ענפים קטנים כלומר השרים והשופטים:
וחסו בשם השם. כלומר שתבא להם גאולה ויחסו בצל שדי:
סיגיך. תערובות שבך:
בדיליך. המובדלים לראשי עם:
יהירי. גסי רוח מישראל:
אמגושי. פרסיים מכשפין שמצערין ישראל במס' שבת (דף עה.) פלוגתא איכא למאן דאמר אמגושי חרשי ואיכא מ"ד גדופי עובדי כוכבים:
גזירפטי. שופטים עובדי כוכבים החובטין את ישראל במקלות:
ואצרוף כבור סיגיך. רבים וגדולים בגסותם כשאצרוף ואסלקם ממך אזי אסירה כל בדיליך:
אמגושי. הבדלים מיראת המקום:
סיגיך. כמו רב דמתרגמינן סגי:
משפטיך. כמו (צפניה ג) שופטיך:
פנה אויבך. גזירפטי:
נוססה. כמו (ישעיה י) כמסוס נוסס וכמו (שם נא) יאכלם סס רוח המקום נוקבת ומחרבת אותן עם הצרות הבאות שאף הוא מתכוין להשמידם:
יירשו ארץ. היינו גאולה:
עם ענני שמיא כבר אינש אתי. במהירות:
וכתיב עני ורוכב על החמור. כעני הבא על חמורו בעצלות:
סוסי ברקא. סוס מסורק ומכוון ונאה שיש לי דגנאי הוא שיבא על חמור מלגלג היה ל"א סוסיא בדקא סוס בדוק לרוץ:
בר חיור גווני. כלום יש לך סוס בר מאה גוונין שחמור שלו כן הוא במלתא בעלמא דחייה:
חיור. מאה בלשון פרסי:
האדון הזה. שכינה היתה עמהם:
קול שלשה. דשכינה הוה בהדייהו:
לדידיה. למשיח:
בפתחא (דקרתא). נראה למורי לא בפתח העיר ממש אלא גן עדן הוא כנגד כל העולם וקאמר ליה דבאותו צד של גן עדן שכנגד פתח העיר משיח שרוי:
סובלי חלאים. מנוגעים והוא נמי מנוגע דכתיב (ישעיה נג) והוא מחולל מפשעינו וכתיב (שם) חליינו הוא נשא:
כולהו. מי שיש לו ארבע וחמש נגעים:
אסרי להו ושרו בחדא זימנא. מתירין כל נגעתן ביחד ומקנחין אותן וחוזרין וקושרין אותן:
ואיהו. משיח:
שרי חד. נגע ומקנחו וקושרו ואח"כ מתיר האחר ועושה כן ואינו מתיר שני נגעים יחד דסבר אי בעי לי לצאת וליגאל את ישראל לא איתעכב כדי קשירת שני נגעים:
אמר ליה. ר' יהושע למשיח לאימת אתי מר אמר ליה היום:
אבטחך לך ולאביך לעולם הבא. דאי לאו צדיקים גמורין אתם לא הוה יהיב לך שלמא ולא הוה מדכר שמיה דאבוך:
היום אם בקולו. של הקב"ה תשמעו:
השער הזה. של עיר רומי . שבעיר רומי היה אותו שער:
ואין מספיקין לבנותו. פעם שלישית:
מי פמייס. שירדן נובע ממנו כדתניא בבכורות (דף נה.) דן יוצא ממערת פמייס ומפרש התם שפיר:
העמיקו ארוני. עשו לי קבר בקרקע עמוק: