רש"י/סנהדרין/כט/א

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
חי' אגדות מהרש"א
מהרש"ל
רש"ש

שינון הדף בר"ת


רש"י TriangleArrow-Left.png סנהדרין TriangleArrow-Left.png כט TriangleArrow-Left.png א

קרובים ונתרחקו הוו. שמתה אחותם אשת מר עוקבא:

בקבא דקירא אידבקי בכו. בקב של שעוה נדבקתי בכם בתמיה כלומר איני דבוק בכם כלל אלא אתון לא צייתיתון דינא:

מיום ראשון ואילך. בטלה שושבינות וכשר להעיד:

והוא לא אויב לו יעידנו. דהאי והוא אעד קאי דמעיד שהוא חייב גלות והעד לא אויב לו לרוצח דאי ברוצח הא כתיב (דברים ד) והוא לא שונא לו וקראי אחריני טובא:

ולא מבקש רעתו ידיננו. דסמיך ליה ושפטו העדה וקאמר ר' יהודה דהאי לא מבקש רעתו אשופטים קאי ולשון זה מצאתי בברייתא דסיפרי ולא בסיפרי שלנו והוא לא אויב לו העד ולא מבקש רעתו השופט:

חד לדיין. דבדיין מודו רבנן דשונא לא ידון דלא מצי חזי ליה זכותא:

ואידך. לפסול בדין אחד שני דיינין ששונאין זה את זה:

מתני' מאיימין עליהם. מפרש בגמרא:

הוא אמר לי. הלוה אמר לי:

לא אמר כלום. דעביד איניש דאמר פלוני נושה בי כדי שלא יחזיקוהו עשיר:

הודה לו. שהיו שניהם בפנינו להודות נתכוון להיות לו עדים בדבר:

שנים אומרים זכאי ואחד אומר חייב זכאי. דכתיב (שמות כג) אחרי רבים להטות:

אפילו שנים מחייבין או מזכין והשלישי אומר איני יודע יוסיפו הדיינין. ואע"ג דאי הוה פליג עלייהו הוי בטל במיעוטא כי אמר איני יודע הוי כמי שלא ישב בדין ונמצא הדין בשנים ואנן תלתא בעינן:

מכניסין אותן. לבעלי דינין ובגמרא פריך הא לא אפקינהו:

גמ' היכי א"ל. לעדים כשמאיימין עליהם:

נשיאים ורוח וגשם וגו'. בשביל מתהלל במתת שקר דהיינו מעידי שקר גשמים נעצרים ואפילו כשהשמים מתקשרים בעבים ורוח להוריד גשמים אין הגשם בא:

אמר רבא. מאי איכפת להו אם לא ירדו גשמים אמרי בלבם משל הדיוט שב שני הוה כפנא ואבבא אומנא לא חליף על פתח מי שיודע אומנות ובעל מלאכה לא עבר הרעב:

מפץ וחרב וגו' איש עונה וגו'. בעון עדות שקר דבר בא ויתייראו שלא ימותו:

אאוגרייהו זילי. השוכרים אותם מבזים אותם וקלים הם בעיניו:

והושיבו שנים אנשים בני בליעל. גבי נבות היזרעאלי כתיב שיועצי המלך היו יועצים לשוכרם והיו קורין אותם בני בליעל:

בפנינו. משמע שעשאונו עדים:

פטור. ואע"פ ששמעו עדים אתמול שהודה לו הואיל ולא אמר אתם עדיי:

משטה אני בך. שוחק הייתי בך בשביל שהיית שואלני מה שלא היה:

הכמין. החביא כמו וארב לו (דברים יט) ויכמון ליה:

ואין טוענין למסית. המסית חבירו לעבודת כוכבים אין טוענין אותו ב"ד בשבילו טענת זכות אלא אם כן טוענה הוא:

ואם לא טען. משטה הייתי בך כשהודיתי אלא אמר לא אתן לך הבא עדים שהלוית לי אין טוענין בשבילו אלא אומרין לו אחרי שהודיתה לך שלם:

ובדיני נפשות. אם יש טענת זכות והוא אינו יודע לטעון טוענין לו:

לפי שלא טען. הנחש לא טען הקב"ה בשבילו:

ולא תגעו בו. הקב"ה לא הזהירם על הנגיעה ומתוך תוספת גירעו שדחף הנחש את חוה על האילן עד שנגעה בו אמר לה ראי שאין מיתה על הנגיעה אף על האכילה לא תמותי:

אמתים. דל אל"ף מהכא קרי ביה ([1]מתים) הוי שתי מאות אמה כל אותיות שבתורה הברתם ככתיבתם כמו ועשית ואמרת כאלו כתובה בה"א וכן אתה חסר כמו אותה מלא:

עשתי עשרה. דל עיי"ן מהכא הוו להו שתים עשרה:




שולי הגליון


  1. [צ"ל מאתים]. גליון ש"ס וילנא
< עמוד קודם · עמוד הבא >