רש"י/סוטה/מב/ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רש"י סוטה מב ב

שמעו דברי מערכי מלחמה. מי ראוי לחזור ומי ראוי לילך וחזרו הראוים לחזור כגון בנה בית ונטע כרם ואירש אשה וירא ורך הלבב ואע"ג דכתיב בהן ודברו השוטרים לקמן אמרינן דכהן קאמר להו אלא שהשוטרים משמיעין דבריו לעם:

אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו. ארבעה אזהרות כנגד ארבעה דברים שהעובדי כוכבים היו עושין לאיים מגיפין בתריסין ומריעין בקרנות וצווחין בקולם ורומסין בצהלת סוסיהן ודהרותם אבל צחצוח חרבות ושפעת קלגסים הן עיקר המלחמה ואינן לאיים:

בגילוי פנים. בחוצפה:

ברו. בחרו:

לכדו פיו. אמר פיו את כשלונו:

וירד אלי. משמע עלי שהוא יגבר דהוה ליה למימר וילחם אתי:

ואידך והכני. ואע"ג דהדר אמר ואם אני אוכל לו והכיתיו מכל מקום פתיחת פיו לרעתו:

דוד הדר קאמר ליה ואני בא. ואין זו פתיחת פה לרעה דאמר ליה אתה בא למשול בי על ידי דבר שאין בו ממש ואני בא למשול בך בשם שהנצחנות שלו:

כנגד ארבעים יום. שאיחרה תורה להתקבל ניתן לו כח להתיצב:

מכל מום. מתוקן ומנוקה מכל מום של כיעור:

שבאחיו. ארבעה היו (לו) כדלקמן:

בר מאה פאפי וחד נאנאי. בן התערובת שבאו הרבה אנשים על אמו בלילה אחת ונתעברה מן אחד נמצא האחד אביו וכולן מנאפים:

נאנאי. זהו אב בלשון פרסי:

פאפי. פרשטרא ולשון איש הבינים שיצא מבין אנשים הרבה:

כתיב מערות. ממערות פלשתים:

כתיב ערפה. שם האחת ערפה (רות א) וכתיב הרפה אשר בילידי הרפה והיא ערפה כדאמרי' לקמן שנגזר עליה שיפלו בניה בחרב ביד בני רות שדבקה בשכינה:

עורפין אותה. הפקירה עצמה כבהמה פנים כנגד עורף:

כהריפות. חטין כתושין:

סף ומדון וגלית וישבי. כולם בספר שמואל:

בני הנשוקה. שנשקה לחמותה להפרד מעמה שלא נתגיירה:

ותבכינה עוד. פעם שניה דלעיל מיני' כתי' ותשאנה קולן ותבכינה:

ארבע דמעות. שתי בכיות משתי עינים:

חץ. לשון חצי הודיעך הכתוב שלא סיפר בחצי גבורתו:

לאודועי שבחיה דדוד. שנלחם עם גבור כמוהו:

כתיב שובך. בספר שמואל (ב' י) וכתיב שופך בדברי הימים (א' יט):

אשפתו כקבר פתוח. בחיילות של נבוכדנצר כתיב ואיידי דנקט פלוגתא דרב ושמואל בדרשות דקראי נקט לה:

מפני שאומנים. אבל אינם גבורים:

של זבל. מחמת שאוכלין הרבה בגבורה:

שמע מינה. מדקאמר שמא תאמר חולי מעיים הם:

ליטרח בנפשיה. לבקש לו רפואות טרם יכבד חוליו עליו:

דאגה בלב איש ישחנה. יסחנה מדעתו. ישיחנה לאחרים:

וכל כך למה. אומר להם ומה היא הבטחה הזו שהבטיחן כי ה' אלהיכם ההולך ולא אמר כי ה' אלהיכם עמכם ומה היא הליכה זו דמשמע הולך ממש:

שהשם וכל כינויו עומדין בארון. היוצא עמהם במלחמה:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---