רש"י/נחמיה/ו

רש"י ‏ נחמיה ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ולא נותר בה. בחומת העיר:

דלתות לא העמדתי. שלא נעשו דלתות בשערי העיר:

ב

בכפירים. שם מקום הוא:

בבקעת אונו. כך שם הבקעה:

והמה חושבים. הבנתי מהם שהיו חושבים עלי להרגני שם:

ג

מלאכה גדולה אני עושה. מבנייני (העיר ס"א) העפר:

למה תשבת. למה תהיה המלאכה בטלה:

כאשר ארפה. ידי מן הבניין:

וירדתי אליכם. לדבר ולהועד אליכם:

ה

את נערו. ע"י נערו:

ואגרת פתוחה בידו. כתב אגרת שלח לי על ידו:

ו

כתוב בה. באותה אגרת:

בגוים נשמע. שנודע לכל העכו"ם שאתה וכל היהודים חושבים למרוד:

וגשמו אומר. גשמו הוא גשם הערבי ופתרונו כאדם שאומר לחבירו כך הוא הדבר ופלוני אומר:

כדברים האלה. מוסב על כתוב בה ומקרא מסורס הוא והרי הוא כאילו נאמר כתוב בה כדברים האלה בגוים נשמע וגו':

ז

וגם נביאים וגו'. עד ונועצה יחדיו היה כתוב באגרת:

נביאים. בעלי לשון כמו בורא ניב שפתים (ישעיה ט):

לאמר. שאומרים יש מלך ביהודה:

ועתה ישמע למלך. אחרי שנקראת מלך ישמע למלך כדברים האלה:

ח

כי מלבך. הרי כי במקום אלא:

בודם. קונטרבנטאל"ש בלע"ז כמו אשר בדה מלבו:

ט

כי כולם. כי כל העכו"ם:

מיראים אותנו. מתיראים ממנו וכך הם אומרים ירפו ידיהם וגו':

ועתה חזק את ידי. לסייעני בבנין החומה:

י

והוא עצור. שמצאו בביתו:

ויאמר נועד. אותו שמעיה היה נביא שקר וקבל שוחד מן סנבלט וחביריו להפחיד את נחמיה כדי לבטל את המלאכה:

כי באים להרגך. שהרי יבואו להרגך סנבלט וחביריו:

ולילה באים. וע"כ הזהירו ליכנס בהיכל ולסגור הדלתות עליו שעדיין לא נעשו דלתות שערי העיר כמה שנאמר בתחילת הפרשה גם עד העת ההיא דלתות לא העמדתי בשערים:

יא

האיש כמוני יברח. בתמיה אם איש כמוני יברח ליכנס בהיכל:

לא אבוא. לא אכנס שם מפני פחד המיתה ולא אעבור על המצוה של הקב"ה שלא יבוא ויכנס זר בהיכלו:

יב

ואכירה. הכרתי בדבריו שלא שלחו הקב"ה בדבר זה שאעבור עבירה מפני פחד המיתה:

כי הנבואה דבר עלי. שהרי הוא דבר הדברים הללו עלי בשם נבואה:

שכרו. כל א' וא' מהם שכרו ונתנו לו שכר להפחידני ולבטל בבנין החומה:

יג

למען שכור הוא. אמר לי הדברים הללו:

למען אירא. כדי שאתירא מהם להיות עושה כן ליכנס בהיכל ולהיות חוטא:

והיה להם לשם רע. למען שיהיה להם לשם רע לחרפני בעבירה זו:

יד

וגם לנועדיה הנביאה. היא ושאר נביאי השקר קבלו שכר מסנבלט וחביריו כדי להפחידני בנבואת שקריהם:

טו

בעשרים וחמשה. ימים לחדש אלול בשנת כ' לדריוש המלך שבשנת עשרים לדריוש עלה נחמיה מבבל ובאותה שנה בנה חרבות ירושלים:

לחמשים ושנים יום. סוף נ"ב יום מיום שהתחילו לבנותו נגמר בנין החומה:

טז

ויהי כאשר שמעו כל אויבינו. דבר זה שנשלם בנין החומה:

ויראו כל הגוים. וכאשר ראו כל העכו"ם שנגמר בנין חומת העיר:

ויפלו מאד בעיניהם. נפלו הם עצמם בעיניהם שהיו מואסים בעצמם כי נפל פחד היהודים עליהם:

יז

חורי יהודה. שרי יהודה:

על טוביה. אל טוביה ישראל רשע היה, (עיין במס' קדושין ע, שמבואר שם שהיה עכו"ם וצ"ע מיוש"ה):

ואשר לטוביה. ואגרת אשר לטוביה:

יח

כי רבים ביהודה. שהיו שרים רבים ביהודה אשר היו לו לטוביה בעלי ברית ושבועה:

כי חתן הוא. אותו טוביה לשכניה:

ויהוחנן בנו. של טוביה:

בת משולם. אותו משולם שר וגדול היה:

יט

גם טובותיו. של טוביה היו מספרים לפני אותן בעלי שבועתו וקרוביו:

טובותיו. ששפרואוצ"ש בלע"ז:

היו מוציאים לו. להגיד לו לטוביה:

אגרת שלח טוביה. אגרות היה שולח תדיר להפחידני שלא לבנות בנין החומ':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף