רש"י/נדה/נה/ב

רש"י נדה נה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

נבלה. במגע מטמאה אדם ולא בגדים שעליו ובמשא מטמאה אדם ובגדים שעליו כדכתיב (ויקרא י״א:כ״ז-כ״ח) והנוגע בנבלתה יטמא עד הערב והנושא את נבלתה יכבס בגדיו אבל במגע לא כתיב כבוס: זב אפילו מגעו מטמא בגדים דכתיב והנוגע בבשר הזב יכבס בגדיו וכן משאו דכתיב במשכב ומושב והנושא אותם יכבס בגדיו וקל וחומר לנושא זב עצמו:

והשתא דנפקא לן. טומאת הזב מוהזב את זובו דאיתקש זובו לו זובו טמא למה לי:

זב חדא זובו תרתי. וכתיב לזכר דבשתי ראיות ראשונות דין זכר עליו שאינו מטמא באונס ומכאן ואילך איתקש לנקבה דאפילו ראה שלישי באונס חייב קרבן:

והשתא דכתיב זובו טמא. דנפקא לן מיניה עיקר טומאת זוב מהשתא דרוש מוהזב את זובו הך דרשא דלא תחלוק בין מגעו למשאו ואע"פ שאתה דורשו לדרשא אחריני:

כיחו וניעו. מין רוק הן:

תלמוד לומר וכי ירוק. וי"ו דריש:

במה שביד טהור. אם רק במה שביד טהור דהוה ליה טהור נושא את הרוק:

זה מגע נבלה. שטהרתי לך בגדים שעליו וטמאתים לך כאן במגע הרוק:

ואימא משא דשרץ. שטהרתי לך את הנושאו טמאתי לך בכאן בנושא הרוק אבל מגעו כנבלה:

לימא באדם. דדרשינן במה שביד אדם והיינו משאו ובלאו דרשא דטהרה שטהרתי לך וכו' נפקא לן משא:

מאי בטהור. דמשמע טהרה שטהרתי במקום אחר טמאתי בכאן:

ש"מ תרתי. משא מרבויא דבי"ת שבטהור ומגע לטמא בגדים מטהור:

בנגררין דרך הפה. שגררן והוציאן דרך הפה:

ורחמנא רבייה. מכי ירוק כל דדמי לרוק:

ורב. כיון דלאו מעין הוא אלא מפני שגררן דרך פיו קתני לה ומשום צחצוחי הרוק:

ליחשוב נמי. במתניתא דמעת עינו ונוקמה בשגוררה דרך הפה דהאמר רב אפשר לגוררה דרך הפה:

דאמר רב האי מאן דבעי דלסתמיה. שיתעוור:

ליכחול עיניה מעובד כוכבים ולוי אמר כו' מאי טעמא דרב דלא אמר לימות. דסבר אם נתן העובד כוכבים לתוכו סם המות יכול לגוררו ולהוציאו דרך פיו כדרך הרוקקין שמושכין מי האף בפיהם ע"י רוח נשימתם לגופן:

זיהרא. ארס של סם המות:

ליחה סרוחה. קויטור"א:

מגפתו. מכתו:

טומאת משקין. לטמא אוכלין ומשקין כשאר משקין טמאים:

ברביעית. זהו שיעור משקין לטומאה:

טומאה חמורה. אדם ובגדים דמעיינות הן:

בשלמא לרב. דאמר האי דקתני להו תנא דלעיל בנגררין דרך הפה איכא לתרוצי דהאי תנא להכי לא תני להו דכיון דטומאתן לאו מחמת עצמן היא אלא משום צחצוחי רוק לא פסיקא ליה דהא זימנין דנפקי דרך חוטם וטהורין ובמילתא דלא פסיקא לא קמיירי:

אלא לרבי יוחנן. דאמר לעולם טמאין ליתני:

ותשקמו בדמעות שליש. אלמא משקה איקרו:

דם חללים ישתה. אלמא דם חלל איקרי משקה ודם מגפתו נמי דם חללים הוא דהא קטליה פלגיה:

זובו טמא וזאת. דסמיך ליה וזאת תהיה טומאתו וגו' ודרשי האי וזאת אקרא דלעיל זובו טמא וזאת כלומר דבר אחר נמי כזוב:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף