רש"י/מעילה-תמיד
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
פירוש רש"י על מסכת מעילה ותמיד
הַדְרָן עֲלָךְ מַסֶּכֶת מְעִילָה-תָּמִיד וְהַדְרָךְ עֲלָן
פרק ראשון – קדשי קדשים[עריכה]
- דף ב עמוד א
- דף ב עמוד ב
- דף ג עמוד א
- דף ג עמוד ב
- דף ד עמוד א
- דף ד עמוד ב
- דף ה עמוד א
- דף ה עמוד ב
- דף ו עמוד א
- דף ו עמוד ב
- דף ז עמוד א
- דף ז עמוד ב
פרק שני – חטאת העוף[עריכה]
פרק שלישי – ולד חטאת[עריכה]
- דף יא עמוד א
- דף יא עמוד ב
- דף יב עמוד א
- דף יב עמוד ב
- דף יג עמוד א
- דף יג עמוד ב
- דף יד עמוד א
- דף יד עמוד ב
פרק רביעי – קדשי מזבח[עריכה]
פרק חמישי – הנהנה מן ההקדש[עריכה]
פרק ששי – השליח שעשה[עריכה]
מסכת תמיד[עריכה]
בשלשה מקומות – פרק ראשון[עריכה]
ראוהו אחיו – פרק שני[עריכה]
אמר להם הממונה – פרק שלישי[עריכה]
לא היו כופתין – פרק רביעי[עריכה]
אמר להם הממונה – פרק חמישי[עריכה]
החלו עולים – פרק ששי[עריכה]
בזמן שכהן גדול – פרק שביעי[עריכה]