רש"י/מנחות/פ/ב

רש"י מנחות פ ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אי הכי איפכא נמי. דכיון דלחם איקרי תודה תודה נמי איקרי לחם ויביא נמי ממותר לחם תודה:

לחם איקרי תודה. ולהכי הפריש לתודתו ונתותרו מביא בהן לחם:

נתכפר בראשונה שניה אין טעונה לחם. לפי שהיא חליפי תודה ראשונה:

שלישית טעונה לחם. דלא הויא חליפי תודה ראשונה ומרבה בתודות הוא דאע"ג דחובה היא דקתני והפריש אחרת אפילו הכי אמרינן הכא ודאי שלישית לא הויא אלא מרבה בתודות דלא הויא חליפה:

נתכפר בשלישית שניה אין טעונה לחם. לפי שהיא חליפתה של שניה:

ראשונה טעונה לחם. לפי שאינה חליפין:

נתכפר באמצעית שתיהן אין טעונות לחם. לפי שהיא חליפת הראשונה ולא שלישית טעונה לחם שאף על פי שאינה חליפת ראשונה הויא חליפה דחליפה:

שניה תמות. דהויא חטאת שכיפרו בעליה:

שלישית תרעה. דלא הויא חליפי ראשונה:

תודה דאיכא למימר מרבה בתודות הוא. משום הכי לרבה שלישית טעונה לחם כדאמרינן לעיל דהויא תודת חובה אבל חטאת דליכא למימר מרבה בחטאות הוא שאין דרכן של בני אדם להרבות בחטאות:

אימא לא. תיהוי שלישית רועה אלא ימותו תרוייהו קמשמע לן רבה דלא:

דלמא תמורה היא. וכבר אמרינן לעיל תודה טעונה לחם ולא תמורה משום הכי אין לה תקנה:

אמאי אין לה תקנה אי עסקינן בתודת חובה בההיא דאמר עלי ונתערבה אית לה תקנה:

לא סגי דלא מייתי אחרינא. ולייתי בהמה אחריתי ולחם ולתני ולימא אי הך דקיימא תמורה היא הך בהמה לתודה לחובתו והא לחמה והאחרונה שנשתיירה תיהוי לאחריות דהוי כמפריש תודות לאחריות דהוא קריבה עם לחם וחדא בלא לחם:

לא צריכא דאמר הרי זו. דהויא נדבה להכי לא מצי למימר דהא תיהוי לאחריות דלנדבה ליכא אחריות משום הכי אין לה תקנה:

למידין לפני רבי. היינו לוי כדאמרי' בסנהדרין (דף יז:) למידין לפני חכמים לוי:

ואי לא ליפוק לחולין. שיאכלו הבעלים אותן חלות בתורת חולין והכהנים יאכלו לאותן ד' דתרומה בתורת חולין:

וכי מכניסין חולין לעזרה. דדלמא הך דקיימא תמורה היא והיאך הביא לחם חולין בעזרה:

ולייתי בהמה אחרת ולחם. (דלא) דאע"ג דאסקינן דאמר הרי זו יביא בהמה ומה בכך שהרי אדם יכול להרבות [תודות] נדבה ויהא להם תקנה:

ממעט הוא לאכילה דשלמים. דהשתא הויא ספק שלמים ודין שלמים דנאכלים לשני ימים ולילה ותודה ליום ולילה ואי אכיל לה בתורת תודה שמא נשתייר ממנה למחר ונמצא מביא קדשים לבית הפסול שיקדים זמנו דשמא שלמים הוא:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף