רש"י/מנחות/ל/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רשב"א
חי' הלכות מהרש"א
קרן אורה
רש"ש

שינון הדף בר"ת


רש"י TriangleArrow-Left.png מנחות TriangleArrow-Left.png ל TriangleArrow-Left.png א

[1]מקצר. השיטין והולך עד שיגמור לעיני כל ישראל בסוף הדף כזהתבנית:תמונה להוספה:

כי קאמר רב. יגמור באמצע הדף:

בחומשין. קא ס"ד בשאר חומשין שאין עשויין כקדושת ספר תורה אבל עשויין הן בגליון כס"ת:

בחומשין של ס"ת. כגון (בראשית נ) ויישם בארון במצרים וכגון בכל מסעיהם (שמות מ) ובהר סיני (ויקרא כז) וירדן יריחו (במדבר לו) יכול לכתוב באמצע הדף כדרך שגומר בשאר חומשין שאינן של ס"ת אבל לעיני כל ישראל מודי דבסוף הדף:

אף באמצע שיטה. ובאמצע הדף:

באמצע שיטה דוקא. ולא באמצע הדף:

שמנה פסוקים. מוימת משה:

יחיד קורא אותן. אדם אחד קוראן ואין מפסיק בינתים כדי לעמוד אחר ולקרות:

אפשר ס"ת חסר. ומשה קורא לו ס"ת לקוח את ספר התורה הזה:

הקב"ה אומר. ומשה אומר אחריו כדי שלא יטעה בכתב וכותב:

מכאן ואילך משה כותב בדמע. ולא היה אומר אחריו מרוב צערו:

כמו שנאמר להלן מפיו יקרא וגו'. שלא היה אומר אחריו משום דקינות הוו:

לימא דלא כר"ש. דכיון דאמר ר"ש משה כתב הוו להו כשאר פסוקים ויפסיק ביניהם ויקרא אחר:

דאישתני. דנכתב בדמע אישתני משאר ס"ת:

כחוטף מצוה. ומצוה עבד אבל אי כתב הוה מצוה יתירה טפי:

פחות מכאן או יתר על כן לא יעשה. שתפרים של חבורי היריעות יפין בה כשאין בהן יותר מדאי הלכך לא יעשה יריעות קצרות שלא יהו התפרים מקורבין יותר מדאי ולא ארוכות שלא להרחיקן יותר מדאי:

ולא ירבה בדפים. לעשות שמנה בקלף אם קלף קטן הוא מפני שהדפין קצרים ונראין כאגרות:

ולא ימעט בדפין. לעשות ג' (ביריעה) אם יריעה גדולה היא:

מפני שעיניו משוטטות. כשהדפין רחבים וטועה בראשי השיטות:

נזדמנה לו יריעה שיש בה ט' דפין. למדת האחרים וצריך לקצרה מפני שאמרו לא יתר על שמנה:

אלא ד' לכאן וה' לכאן. כדי שלא תהא זו יתירה על זו יותר מדאי:

בד"א. דלא ימעט ולא ירבה בדפין:

בתחלת הספר. אבל בסופו אפילו אין לו לכתוב אלא פסוק אחד יכתבנו בכל היריעה:

ואפילו דף אחד. יעשה בכל היריעה:

אלא אימא פסוק אחד בדף אחד. אם רוצה יעשה דף קצר מן תיבה אחת בשיטה אחת כדי שיגמור בסוף הדף:

שיעור גליון. דס"ת:

ובחומשין. שאינן עשויין לס"ת אבל עשויין הן כגליון דס"ת:

לא ימעט. לעשות אותיות קטנות בשיטה עליונה ותחתונה מפני ריוח הגליון:

מפני ריוח שבין שיטה לשיטה. כגון אם שרטט באמצע הדף שני שיטין שאין ריוח כדי שיעור ביניהם לא ימעט הכתב מפני אותו ריוח:




שולי הגליון


  1. ג' דיבורי רש"י הנדפסים ראשונה בעמ' זה הועברו למקומם בעמוד הקודם.


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף