רש"י/מנחות/לט/ב

רש"י מנחות לט ב

וגדילא מיגדל. כל הציצית היתה גדיל ולא שייר בה ענף כלל:

יאי תכלתא. משום דאין בה ענף:

גדיל שנים. כלומר אי הוה כתיב גדיל תעשה לך משמע ב' חוטין דאין גדיל פחות משנים השתא דכתיב גדילים משמע ארבעה:

עשה גדיל. מד' חוטין שישים ד' חוטין בחור הטלית ולכשיכפלם ויעשה מהן גדיל יהו שמונה:

ופותליהו מתוכו. אותו חוט שכרך בו יהא מן המנין. ל"א ופותליהו מתוכו תנה פתיל ענף למטה:

חוטי צמר פוטרין בשל פשתן. אותם שני חוטין של לבן אם של צמר הן פוטרין בסדין של פשתן עם התכלת ואע"ג דליכא השתא מין כנף דהוי של צמר כיון דתכלת שנים חוטין הן דתכלת עמרא נינהו ופוטר בשל פשתן דהא תכלת כתב רחמנא בהדיא לבן דצמר נמי פוטר בשל פשתן משום לבן:

חוטי צמר ופשתים. לבן של פשתים ושל צמר תכלת:

פוטרין בכל מקום. בכל מיני בגד ואפי' בשיראים דמהו דתימא שיראין פטורין הווא כלאים שלא במקום מצוה קמ"ל דחייבין:

השיראין. מעיל של משי:

והכלך. מעיל שעושין מאותן דגים [הוא בית התולעת] שמצויים במינוי שקורין פלוצי"ל:

סריקין. מעיל עשוי מנעורת של משי:

צמר ופשתים פוטרין בהן. קא ס"ד שני חוטין צמר ושני חוטין לבן של פשתים:

הן. עצמן כלך וסריקין במינן פוטרים דאם עשה ציצית בטלית שהוא מינו יצא:

אלא אי אמרת מדאורייתא. מחייבין שיראין בציצית היכי פטרה בהו ציצית דכלך הוא מדאורייתא ציצית דצמר ופשתים הוא דפוטרין כדאמרינן לעיל צמר ופשתים יחדו גדילים תעשה לך:

ורב נחמן. דאמר לעיל שיראין מדרבנן הוא דחייבין דאי מדאורייתא לא פטר בהו מינו:

כדתנא דבי ר' ישמעאל. דאומר אין מחייבין בציצית אלא בגד צמר או בגד פשתים:

בגדים בתורה סתם. על כנפי בגדיהם:

ופרט לך. בכלאים (דברים כב) וגבי נגעים (ויקרא יג) בבגד צמר או בבגד פשתים:

מפיק מאידך תנא כו'. דהא אידך מרבה כל הבגדים:

צמר ארנבים ונוצה. צמר של עזים קרי נוצה לפי שאין רך כשאר צמר:

מנין. שמטמאין בנגעים:

תלמוד לומר או בגד. בגד צמר או בגד פשתים (שם):

סדין

---

---

שולי הגליון

---

---

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף