רש"י/מנחות/לז/א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות חי' הלכות מהרש"א קרן אורה רש"ש |
ר' יוסי החורם. חוטמו משוקע כדאמרי' בבכורות (דף מג:) חרום זה שחוטמו משוקע:
מצינו ימין שנקרא יד. ולא ילפינן מהכא:
מה (מזוזה) כתיבה בימין. כשכותבין המזוזה בימין דרוב בני אדם כותבין בימין אף קשירה נמי עבד קשר בימין ומדקשר בימין מכלל הנחה בשמאל דאי הנחה על ימין שוב אינו יכול לקושרה בימין:
מידכה בה'. מדכתיב בה"י כהה משמע לשון נקיבה שמע מינה בשמאל קאמר דאין בה כח כנקיבה ל"א ידכה יד כהה עמיא בלא כח:
כתנאי. דאיכא תנא דיליף שמאל מידכה כרב אשי ואיכא דלא יליף:
לרבות את הגידם. שאין לו יד דידכה דמשמע יד רצוצה ומקולקלת:
אין לו זרוע. שמאל:
ימין של אטר הויא שמאל לדידיה הואיל ורוב כחו בשמאלו:
בשולט בשתי ידיו. ששתיהן שוות לו בכח דכיון דאף בימין נמי שולט הלכך מניחה בשמאלו לפי שהיא שמאל לכל אדם ואע"ג דלדידיה הויא ימין:
קבורת. בדרו"ן:
היכא. אקדקוד קאי:
רופס. רך כשהוא קטן בן שנה:
או קום גלי. או עמוד וצא בגלות או קבל עליך שמתא דאחוכי חייכת בי:
עשר סלעים. דחד בכור הוא ואית ליה תרי רישי וחשיב כתרין ואע"ג דיולדת תאומים לא יהיב אלא ה' סלעים כדאמרינן בפ' יש בכור לנחלה (בכורות מח.) אפ"ה התם הוא משום דאי אפשר לצמצם אבל הכא חד הוא ואפשר לצמצם שיצאו כאחד והוי שניהם פטר רחם:
שומע אני אפי' נטרף. נהרג בתוך ל' יום נמי חייב דאף על גב דכתיב (במדבר יח) ופדויו מבן חדש תפדה אפ"ה הכא איכא למימר אם לא נהרג הוי חי ל' ובכור מעליא הוא: