רש"י/מנחות/יז/ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רשב"א קרן אורה רש"ש |
בלשון אכילה למזבח. כגון הריני קומץ על מנת להאכיל קומץ למזבח למחר:
א"נ. להכי אפיק רחמנא להקטרה בלשון אכילה:
מה אכילה בכזית אף מחשבת הקטרה בכזית. אם חישב בקמיצה להקטיר כזית קומץ למחר פיגול:
לעולם אכילה דאורחא משמע. קומץ למזבח ושירים לאדם:
מאי האכל יאכל. מדשני קרא בדיבורא:
שמעת מינה תרתי. למחשבת הקטרה בכזית ומחשבין מאכילה לאכילה:
איכא למ"ד. ר' אליעזר פסל מדאורייתא ומהאי קרא דפרשינן ואית ליה כרת:
לשתות מדמו למחר. אכילת מזבח לאדם:
להקטיר מבשרו למחר. אכילת אדם למזבח:
להניח מדמו. לא לשום זריקה ולא לשתיה:
אליבא דמאן. כלומר בתר טעמא דמאן אמרה למילתיה וכמאן ס"ל בלשתות מדמו למחר:
(ת"ק) רבי יהודה דאמר פסול סבר האי הוא דפסול לר' אליעזר אבל לשתות אפי' כרת איכא ור"א דאמר אף בזו כלומר שתיהן דין אחד להם מה כאן ליכא כרת אף בלשתות אין בו כרת:
דכולי עלמא כרת ליכא. וטעמא דרבי אליעזר לא מדאורייתא אפילו לרבי יהודה:
והכא ג' מחלוקת בדבר ת"ק סבר בהנך פליגי. דרבי אליעזר גזר אטו מחשבה כדרכו דהוי פיגול הילכך גזר בשלא כדרכו דהוי פסול אבל להניח דברי הכל כשרה דלא אסרה תורה אלא מחשבת אכילה ושתיה דבכלל אכילה הוא ומקצת דמו אטו כל דמו לא גזרינן: