רש"י/מנחות/טז/א

רש"י מנחות טז א

מתני' פיגל בקומץ. בהקטרת קומץ חישב על השירים:

עד שיפגל בכל המתיר. והקטרת אחד מהן חצי מתיר הוא דאיכא נמי הקטרת חבירו:

גמ' שנתן הקומץ כו'. כלומר הקטרה ראשונה הקטיר בשתיקה ושניה במחשבה אבל חישב בראשונה ושתק בשניה פיגול לדברי הכל:

להא שמעתא. דרב:

בד"א. דמחשבת עבודה הקומץ מפגל בברייתא דמנחות:

בקמיצה כו'. דבהנך ג' עבודות אין דומה להן בלבונה הילכך כולו מתיר הוא הולכה מפרש בגמ' לקמן בשמעתין דהא איכא בלבונה:

קתני מיהא כו' ופליגי. ותיובתא דרב:

בשתי דעות. דאחד הקטיר קומץ במחשבה ואח"כ הקטיר חבירו לבונה בשתיקה דמשו"ה פליגי רבנן דליכא למימר על דעת ראשונה עשה:

בד"א. דבמתנה אחת פיגל בדמים הניתנין כו' בברייתא דזבחים (דף מב.):

מ"ג דיום הכיפורים. ח' הזאות דפר בין הבדים אחת למעלה ושבע למטה וח' דשעיר הרי ט"ז וכנגדו בהיכל כדאמרי' במס' יומא (דף נג:) הרי ל"ב וד' קרנות המזבח הפנימי הרי ל"ו וז' על טהרו של אותו מזבח כשהדם הפר והשעיר מעורבין ביחד הרי מ"ג:

י"א של פר כהן משיח. ז' הזאות על הפרוכת וד' מתנות דמזבח כדכתיב בויקרא וכן פר העלם דבר:

בראשונה. בין הבדים בשניה על הפרוכת בג' על מזבח הזהב:

וחייבים עליו כרת. האוכל מבשר הפר:

ופליגי. אפי' פיגל בראשונה פליגי רבנן אלמא לא אמרי' שניה ושלישית על דעת ראשונה עושה:

בשתי דעות. שמת כהן גדול או אירע לו קרי לאחר הזאות דבין הבדים ושמש אחר תחתיו והזה בהיכל דליכא למימר על דעת ראשונה עושה:

הניחא למ"ד. במס' יומא בפ' הוציאו לו (ד' מט:):

פר ואפי' דמו של פר. [שנאמר] בזאת יבא אהרן [וגו'] בפר ואפי' בדמו של פר שאם שחטו הראשון ואירע בו פסול יבא אהרן בדמו אל הקדש וא"צ להביא ולשחוט פר אחר לדידיה הוה [מצי] לאוקמיה בב' דעות:

אלא למ"ד ולא בדמו של פר. לא מצי לאוקומי בשתי דיעות:

אלא אמר רב אשי כגון שפיגל בראשונה ובשניה. ושתק בשלישית דאכתי הוה חצי מתיר:

והא

---

---

שולי הגליון

---

---

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף