רש"י/מגילה/יב/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
טורי אבן
מהר"צ חיות
רש"ש
גליוני הש"ס

ילקוט אוצר הספרים
שינון הדף בר"ת


רש"י TriangleArrow-Left.png מגילה TriangleArrow-Left.png יב TriangleArrow-Left.png ב

בוציני. דלועין קטנות כלומר דבאותו מין עצמו זה נואף וזו נואפת הוא אומר להראות את יופיה והיא לכך נתכונה שיסתכלו ביופיה:

פריצתא הואי. פרוצה היתה:

מלמד שפרחה בה צרעת. ויליף בירושלמי מאשר נגזר עליה וכתיב וישב בית החפשית מצורע כי נגזר מבית ה' (דברי הימים ב כו) מה להלן צרעת אף כאן צרעת:

אהורייריה. שומרי הסוסים:

לקבל אלפא חמרא שתי. כן העיד הכתוב עליו (דניאל ה):

פסיק ליה. יפיג יינו מעט מעליו:

על דורדייה. על שמריו:

וטעמא אמרו ליה. ויפה אמרו לו דודאי כן הוא שמתוך שהאדם שקט דעתו מיושבת עליו שנאמר שאנן מואב מנעוריו ושוקט הוא אל שמריו וסיפיה דקרא על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר:

פסוק זה על קרבנות נאמר. והקרוב אליו לשון הקרבת קרבן מלאכי השרת הזכירו לפני הקב"ה את הקרבנות שהקריבו ישראל לפניו לעשות להם נקמה בושתי ותבא אסתר ותמלוך תחתיה:

כרשנא. כלום הקריבו לפניך כרים בני שנה:

שתר. שתי תורים:

מרס. שמירסו את הדם שלא יקרש ושוב לא יהא ראוי לזריקה:

מרסנא. מירסו במנחות לבוללן ממרס לשון מגיס:

מוכן לפורענות. עומד להיות תלוי:

מכאן שההדיוט קופץ בראש. שהרי מנה אותו הכתוב לבסוף אלמא גרוע הוא מכולן והוא קפץ בראש:

אלמלא אגרות ראשונות. שהוחזק בהן שוטה בעיני האומות:

לא נשתייר משונאי ישראל שריד ופליט. שהיו ממהרין להורגן במצות המלך באגרות האמצעיות ולא היו ממתינים ליום המועד:

אמרי מאי האי דשדר לן. אומרים האומות מה זה ששלח לומר לנו להיות כל איש שורר בביתו שאף הגרדן שורר בביתו:

פרדשכא. פקיד ונגיד:

נערה. דוד לא ביקש אלא נערה אחת כל אדם הראה לשלוחיו את בתו אולי תיטב בעיניו ואחשורוש כסיל צוה לקבץ את כולן הכל יודעין שלא יקח אלא אחת ואת כולן יבעל מאן דהוה ליה ברתא מטמרה:

מוכתר בנימוסו היה. בשמות נאין נימוס שם בלשון יון:

[1][2](נערי) לא גרסינן אלא הכי גרסינן אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יהושע בן לוי כו':

[3]דלא קטליה דוד לשמעי. שהיה חייב מיתה:

לאידך גיסא. לצעקה ולא לשבח איש יהודי ואיש ימיני גרמו לי הצער הזה:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון


  1. א] רש"י ד"ה נערי לא גרסינן. נ"ב עיין בזה בספר מקום שמואל בשער התירוצים. הגהות מהר"ב רנשבורג. וכדבריו בגליון הש"ס לרע"א וז"ל: עי' דבר נחמד בספר מקום שמואל.
  2. [צ"ל כעדי עי' בעין יעקב בפרש"י שם עי' בערוך ערך נמס ווערך עדי]. גליון ש"ס וילנא
  3. בשסי"ם נדפסו דיבור זה ושלאחריו בעמוד הבא והעברנוהו למקומו.