רש"י/כריתות/יח/ב

רש"י כריתות יח ב

ר' אליעזר היא. הילכך ליכא למימר חולין לעזרה נינהו:

ואתני אי ראשון שומן אכל. ודאי השני חלב ואי אכל ודאי חלב מספקא ליהוי ליה כפרה להגין עליו עד שיודע לו ויביא חטאת ואי לא ליהוי נדבה:

ונודע לו. שספק הוא:

כשם. שאם יודע לו באחרונה שכולן ודאי חלב היו ודאי ליהוי מביא חטאת על כל אחת ואחת דידיעות ספק שבינתים מחלקות לחטאות דלא הוי העלם אחת:

כך מביא אשם תלוי על כל אחת. כל זמן שלא נודע לו ידיעה ודאית:

כאן שנה רבי. כדפרישית:

אלא מעתה אכל כזית חלב קודם יום הכיפורים וכזית חלב לאחר יום הכיפורים. ושניהם בהעלם אחת:

במקום אשם תלוי. כדקתני בפ' בתרא (לקמן כה.) חייבי אשמות תלויים שעבר עליהן יום הכיפורים א' והוה ליה כידיעת ספק:

דילמא. הא דאמרינן יום הכיפורים מכפר והוא דמתיידע ליה שספק חלב אכל:

הודע ולא הודע תנן. בפ"ק דשבועות (דף יב:) מפרש בגמרא בין שנודע לו ספקו בין שלא נודע לו ספקו קודם יום הכיפורים יוה"כ מכפר אלמא אף על גב דלא מתיידע ליה לגמרי מכפר:

תרדא. שוטה לשון אחר עצל:

אכל ושתה בהעלם אחת. ביום הכיפורים:

אינו חייב אלא אחת. דשתיה בכלל אכילה:

דמתיידע ליה. כלומר אי שיעור דהוי אפשר לאודועי וכיון דאיכא שהות דיום הכיפורים בנתיים כדי ידיעה קם ליה ההוא שיעור במקום ספק ידיעה באשם תלוי:

רבנן היא. ר' יוסי ור' אליעזר:

אכל היום. משל הקדש שוה חצי פרוטה:

נהנה. במידי דלאו בר אכילה:

ומכאן עד ג' שנים. ובהעלם אחד:

הא כפר עליו יוה"כ. שבינתים על חצי שיעור קמא ואי ידיעות ספק מחלקות הא הוה יוה"כ כידיעת ספק ואמאי מצטרפין:

היינו דתלי לאשם בחטאת. דכשם שאם היתה ידיעה ודאית בנתיים היתה מחלקת לחטאות דכתיב (ויקרא ד) או הודע אליו חטאתו כך ידיעת ספק מחלקת לאשמות ומביא אשם תלוי על כל אחת ואחת אלא לריש לקיש חטאת באשם איבעי ליה למיתלי כשם שידיעת ספק מחלקת לאשמות כך מחלקת לחטאות ולכשיודע לו באחרונה יביא חטאת על כל אחת ואחת דהא עיקר ידיעת ספק באשם כתיבא:

אחד טמא ואחד טהור. ואין ידוע איזה טמא ואיזה טהור:

ולא נכנס. למקדש:

בשני ונכנס. למקדש:

חייב. על ביאת מקדש דממה נפשך איכא ידיעה ודאית וטמא הוא שהרי הלך בשתיהן:

בשני ונכנס. ובכניסתו בשני נעלמה ממנו טומאה דכניסה ראשונה חייב:

רבי

---

---

שולי הגליון

---

---

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף