רש"י/ישעיה/ל

רש"י ‏ ישעיה ל

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

סוררים. סרים מן הדרך:

לנסוך מסכה. להמשיל עליהם מושל ולא רוחי ודעתי בדבר ומהו הנסוך הוא פרעה:

ב

ההולכים לרדת מצרים. על הושע בן אלה אשר שלח מלאכים אל סוא מלך מצרים (מלכים ב, יז ד):

לרדת מצרים. ארץ ישראל גבוהה מכל הארצו' דבר אחר ירידה היא להם:

ולחסות. להתכסות אבריאי"ר בלע"ז:

ד

כי היו בצוען שריו. של מלך ישראל בשליחות למלך מצרים:

חנס. היא תחפנחס:

ה

כל הובאיש. כולם ביישו את עצמן לקנות להם אדונים חנם ועם הארץ לא יועילו למו:

על עם. בשביל עם לא יועילו למו:

לחרפה. גידוף דישטרב"ר בלע"ז:

ו

משא בהמות נגב. מטולין על בעירהון באורח דרומא לפי שארץ מצרים בדרומה של א"י וזהו הגידוף והחרפה שמחרפין אותן (ורואין) את אלו שטוענין משאות ממונם על בהמתם להוליך שוחד למצרים חנם ומסכנין עצמן במדברות ארץ צרה וצוקה וכו':

אפעה. מין נחש רע הוא ואין בעולם כי אם שנים זכר ונקבה והם יולדים לשבעים שנה ואף שרף מעופף מין נחש הוא ולא שיהיו לו כנפים לעוף אלא קופץ ומדלג רחוק מאד וזורק להב מפיו:

חיליהם. ממונם:

דבשת. חטוטר' חלדרוב"א בלע"ז יש לו לגמל במקום טעינת המשא וע"ש שמתרקבת תמיד וסכין שם דבש לרפואה קרויה דבשת כדאמרינן בב"מ דבש והדביש חזי לכתישא דגמלי:

ז

לזאת. למצרים:

רהב הם. גסי הרוח:

שבת. עם בטל ומתגאים חנם, ד"א שבת רהבם וגסותם שלהם ראוי הוא לשבות:

ח

חוקה. חקוק אותה, הנבואה הזאת:

ט

עם מרי הוא. ישראל:

י

חלקות. חנפיות:

חזו. הנבאו:

יא

הטו. אותנו:

מני אורח. חפצים אנו בנבואת שקר:

יב

בדבר הזה. בנבואת אמת:

ונלוז. מגונה וליצן:

יג

כפרץ. של חומה שנפל:

נבעה בחומה נשגבה. מגולה ליכנס בה בחומות משגבכם נבעה לשון גלוי כמו בעובדיה (א ו) נבעו מצפוניו אתגליין מטמרוהי, ודונש פתר נבעה בליטה שהחומה נעשית כמין אבעבועות מפני הגשמים וקילקול טיט רעוע:

יד

נבל יוצרים. נוד של חרס:

ולא ימצא. במכתת שבריו חרס גדול שיהא ראוי לחתות בו אש מיקוד ולשאוב בו אש מן ההסק, כל שאיבת אש נופל בה לשון חתייה:

ולחשוף מים. לדלות וכן (חגי ב טז) לחשוף חמשים פורה וכן חשפי שובל (לקמן מז) דלי מים מן שבילך אשפוייש"נט בלע"ז:

מגבא. גוב מלא מים:

טו

כי כה אמר. הקב"ה לכם זה ימים אין אתם צריכים לבקש לכם מעוז מצרים ולאבד ממונכם כי בשובה ונחת תהיה לכם תשועה בלא שום טורח אם תשמעו לי:

בשובה. לשון ישוב ומרגוע וכן שובה ה' רבבות אלפי ישראל (במדבר י):

בהשקט. הבא לכם מאתי ובבטחה תהיה גבורתכם:

טז

על סוס ננוס. נתקשר במלכי מצרי' ונביא משם סוסים קלים לנוס:

יז

אלף אחד. מכם מפני גערת אחד. מן האויבים או כולכם מפני גערת חמשה תנוסו:

אם נותרתם. כמו אשר נותרתם:

כתורן. עץ גבוה תקוע בארץ כמין תורן הספינה שקורין מש"ט בלע"ז:

וכנס. אף הוא כלונס גבוה שנותנים בראש הגבעה וכשרוא' הצופה גייסות באין נותן עליו סודר והרוח מוליכו והוא סימן שינוסו או יתקבצו:

יח

ולכן. על שלא אביתם לשמוע:

יחכה ה' לחננכם. אינו מדלג לכם על הגזרה הרעה שנגזרה עליכם כדי למהר ולהביא הטובה אלא יחכה וימתין עד בא קיצה:

ולכן ירום לרחמכם. יתרחק לרחמכם:

כי אלהי משפט ה'. ויפרע תחי ווה מן המורדים בו:

אשרי כל חוכי לו. לנחמות אשר הבטיח כי לא יפול דבר:

יט

כי. עוד ימים באים אשר ישאר להיות יושב בציון ובירושלים צדיק יהיה:

בכו לא תבכה. לא תצטרך לבקש בקש' מאת הקדוש ברוך הוא בבכי כי לקול זעקך ענך:

כ

לחם צר ומים לחץ. לא תהיו כרוכים אחר תענוגים כאשר אתם עתה כמה שנאמר השותים במזרקי יין (עמוס ו ו) הנה ששון ושמחה (לעיל כב):

ולא יכנף. לא יתכסה ממך בכנף בגדיו כלומר לא יסתיר ממך פניו:

מוריך. הקב"ה המלמדך להועיל:

כא

ואזניך תשמענה וגו'. לא כמו שאתם עושים עתה שאתם מואסים בדברו ואומרים לא תחזו לנו נכוחות כי אם אזניך יהיו נטויות אף אחריך לשמוע דבר מאתי אולי יבא נביא ויורך דרך ללכת בין ימין ובין שמאל:

כב

אפדת. נוי:

כמו דוה. יהיו מאוסי' בעיניך כנדה:

כג

ונתן. הקב"ה את מטר זרעך:

ושמן. ל' דבר שמן ואינו ל' שמן לפיכך טעמו למטה ונקוד קמץ:

כר נרחב. עד שיהיו הכרים שמנים ורחבים:

כר. כבש ל"א מישור נרחב כמו (בראשי' יב) ככר הירדן וכמו (ויקרא כג) כרמל כר שהוא מלא תבואה:

כד

והאלפים. שוורי':

בליל חמיץ. כמו (איוב ז) על בלילו, קשין ותבן מחומצין ומחוזקין בתבואה שבתוכם יאכלו:

אשר זורה. התבואה פעמיים אחת ברחת ואחת במזרה כדי לנקות התבואה לפיכך יהיה התבן בלול בתבוא' שזורה במזרה אצל הקשין:

רחת. פיל"א בלע"ז:

מזרה. יו"ן בלע"ז, ומדרש אגדה בליל ל' בלול שיהא האוכל בלול בתבן:

כה

יבלי מים. נהרי מים כמו (ירמיה יז ח) ועל יובל ישלח שרשיו:

ביום הרג רב. שיהא טבח גדול (בארץ אשור) ויונתן תרגם ביום קטול רב במיפל רברבין:

כו

שבעתים כאור שבעת הימים. שבעתים שבע שבעיות כאור של שבעת הימים הרי ארבעים ותשע שביעיות העולים לשלש מאות וארבעים ושלשה:

כז

שם ה'. גבורתו שתהא לו לשם מה שיעשה סנחריב:

בא ממרחק. להאמין מה שהבטיח זה ימים רבים:

משאה. ה"א יתירה ואינו אלא כמו משא לפיכך נקודה רפי:

כח

כנחל שוטף. אשר העובר בו יחצה בו עד צוארו שאין בו שום כח לעמוד בפני שטף המים:

להנפה. להניף אווני"ר בלע"ז:

בנפת שוא. לא להועיל להם והם סבורים להועיל:

רסן. פרומבי"א פרינ"ק בלע"ז:

כט

השיר יהיה לכם. בליל הפסח תבא לכם שמחה זו:

כליל התקדש חג. כמו שאמרת' שיר של הפסחים במצרים ונראה מקרא זה כאילו בא ללמד על סנחרב ולימד על פרעה שאמרו הלל בליל אכילת פסחים מדרש תהלים:

כהולך בחליל. ותשמחו במפלת סנחריב כשמחת מביאי ביכורים שהיה החליל מכה לפניהם לבוא בהר ה', כמו ששנינו במס' בכורים:

ל

ונחת זרועו. אין זה ל' נוח אלא ל' נוחות פושלמנ"ט בלע"ז כמו וינח בכל גבול מצרים (שמות יז) הנחת גבורתו יראה בלהב אש שנשרפו אוכלוסי סנחריב:

נפץ. ל' שיבור יותר:

וזרם. קילוח מטר סוחף:

לא

מקול ה' יחת אשור. אזנים פתח להם ושמעו שירה מפי חיות ומתו באגדת חלק:

בשבט יכה. אשור אשר היה רגיל להכותך בשבטו:

לב

והיה כל מעבר מטה מוסדה. כל מעברות תוקף יסודות אוכלוסיו כל המקומות אשר עברו שם והשחיתום וביום מפלתם יניח ה' עליהם על שמועת מפלתם והם יהיו בתפים ובכינורות, וכה פתרון המקרא בסירוס והיה בתפים ובכינורות כל מעבר מטה מוסדה אשר יניחם ה' עליו ובמלחמות תנופת שוא מעלה ומוריד נלחם בם הקב"ה, ומדרש אגדה תנופת קציר העומר עמדה לישראל באותה מלחמה כי ליל ששה עשר בניסן היה:

לג

כי ערוך מאתמול. יום שני לבריאת עולם יום שיש לו תמול ואין לו שלשום:

תפתה. גיהנם שכל המתפתה ביצרו נופל שם:

למלך הוכן. לצורך סנחריב וחילו:

מדורתה. לשון אש נסקת מערכת עצים על האש קרויה מדורה:

נשמת ה'. נפיחת רוחו:

בוערה. בוערת:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף