רש"י/יחזקאל/מו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י


מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים


הפטרת החודש
למנהג תימן פסוקים א-יא
(מתחיל בפמ"ה)
למנהג ספרד פסוקים א-טו
(מתחיל בפמ"ה)
למנהג אשכנז פסוקים א-יח
(מתחיל בפמ"ה)

רש"יTriangleArrow-Left.png יחזקאל TriangleArrow-Left.png מו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

שער החצר הפנימית הפונה קדים וגו'. שנו רבותינו במסכת מדות שני פשפשין היו לו לשער ההיכל אחד בדרום ואחד בצפון שבדרום עליו מפורש בקבלה (לעיל מ"ד) איש לא יבא בו והיה סגור:

ב[עריכה]

דרך אולם השער מחוץ. כמו שאמור למעל' ואילמיו אל החצר החיצונה דרך אולם השער של עזרה כלומר יכנס בדרך שער מזרחי שהוא משמש כניסה ויציאה ובא לו לאותו הפשפש:

ועמד על מזוזת השער. אותו שער הקטן הוא הפשפש:

את עולתו ואת שלמיו. עולת ראיה ושלמי חגיגה ומקרא זה מוסב על יום טוב, כך מצאתי בפירושים מדוייקים:

ועמד על מזוזת השער. שער הפנימית היא אשר באר הוא הפשפש כדאמר מר איפשר קרבנו של אדם קרב ואינו עומד על גביו:

ולא יסגר עד הערב. למה לא יסגר:

ג[עריכה]

והשתחוו עם הארץ. כל היום וגם כל הבא ולערב יסגרוהו:

ד[עריכה]

ביום השבת ששה כבשים. לא ידעתי למה שהרי אמרה תורה שני כבשים (מדבר כח) וביום השבת משמע שבת בראשית ומשמע יום טוב ואומר אני שבת זו אינה שבת בראשית אלא י"ט שטעון שבעה כבשים ושני אילים ובא ולימדך שאין מעכבין זה את זה ואם לא מצא שבעה יביא ששה ואם לא מצא שני אילים יביא אחד כמו שדרשו חכמים לענין ראש חדש:

ה[עריכה]

מתת ידו. לימד שאין המנחות מעכבות זו את זו:

ו[עריכה]

וביום החדש פר בן בקר תמימים. מקרא זה דרשו רבותינו במנחות פר מה למדנו לפי שנא' בתורה (שם) ובראשי חדשיכם פרים בני בקר שנים מנין שאם לא מצא שנים יביא אחד לכך נאמר פר:

וששת כבשים. מה למדנו לפי שנאמר בתורה שבעה מנין שאם לא מצא שבעה יביא ששה לכך נאמר וששת כבשים ומנין אפילו אחד תלמוד לומר ולכבשים כאשר תשיג ידו, מצאתי:

ח[עריכה]

ובבוא הנשיא. ביום החודש ובשבת בראשית שאין ישראל מצווים על הראיה והוא בא להשתחוות:

דרך אולם השער יבוא ובדרכו יצא. באותו שער עצמו יצא ואינו מצווה לעשות העזרה קפנדריא אבל במועדים שנאמ' בהם (דברים טז) יראה כל זכורך זקוק היא לעשו' קפנדריא כשאר העם היינו דכתיב בתוכם בבואם יבוא ובצאתם יצאו:

ט[עריכה]

ובבוא עם הארץ. דרך שער צפון וגו' כי נכחו. יצא. מצוה עליהם שיתראו בתוך העזרה יפה יפה:

י[עריכה]

והנשיא. גם הוא כשנכנס לעזרה לבא בפשפש ההיכל הדרומי להשתחוות גם הוא מצוה עליו לעשות העזרה קפנדריא ויבא דרך שער צפון ויצא דרך שער נגב עם שאר עם הארץ ונכנס ויצא נכחו דרך שער האחר וזהו בתוכם בבואם יבוא ובצאתם יצאו כולם הנשיא עם שאר העם ולא יבא דרך שער המזרחי כדרך שהוא בא ביו' החדש וביום שבת בראשית שהשער המזרחי אין נכחו שער במערב:

יב[עריכה]

וכי יעשה הנשיא נדבה. בששת ימי המעשה:

ופתח לו את השער וגו'. לא נכנס בו להיכל אלא עומד שם והכהנים יעשו את עולתו ואת שלמיו והשתחוה ויצא שנאמר כאשר עשה ביום השבת ומה אומר ביום השבת (כאן) ועמד על מזוזת השער ועשו הכהנים את עולתו וגו':

אחרי צאתו. ואינו אומ' כאן והשע' לא יסגר עד הערב כמ"ש ביום השבת שביום השבת הוא אומר והשתחוו עם הארץ פתח השער ההוא לפיכך מניחו פתוח אבל בחול אין דרכם לבא להשתחות שכל אחד עסוק במלאכתו לפיכך וסגר את השער אחרי צאתו:

יג[עריכה]

וכבש בן שנתו. עולת התמיד:

יד[עריכה]

ששית האיפה. ירושלמית שהיא חומש של מדברית והן ב' עשרונים הא' למנחת התמיד וא' לחביתין ואף על פי שחביתין קריבין לחצאין מביא הוא בבקר עשרון שלם וחוצהו כמו ששנינו במנחות:

לרוס את הסולת. אילפר"יסיר בלע"ז ל"א אימ"לליר בלע"ז לרוס את הסולת לכתת ולבלול בו את הסלת לשון רסיס כמו (עמוס ו יא) והכה הבית הגדול רסיסים ולשון משנה אם היה עבה או מרוסס:

יז[עריכה]

שנת הדרור. שנת היובל:

ושבת. כמו ושבה:

אך נחלתו בניו להם תהיה. כמו אך לבניו תהיה נחלתו ולא תנתן לצמיתות לאחר:

יט[עריכה]

ויביאני במבוא. דרך האמה שבזוית בית החליפו' שנכנסין בו לאויר עשרים שבין הלשכות שבצפון לבין תאי ההיכל:

אשר על כתף השער. שער הצפוני כתף השער אשר מן השער למערב:

הפינות צפונה. שיש להם פתחים לצד חצר החיצונה לצפון ופתחים היו להם לאויר העשרים:

בירכתים ימה. בסוף הלשכות למערב:

כ[עריכה]

לבלתי הוציא. כמו להוציא שקדשי קדשים נפסלין ביוצא:

לקדש את העם. ת"י לאתערבא עם עמא:

כא[עריכה]

מקצוע. אנגל"אש בלע"ז:

כב[עריכה]

חצרות קטורות. שנינו במסכת מדות אין קטורו' אלא שאינן מקורות ושם מפרש מה היו משמשות:

מהקצעות. בזוית מקצעות החצר:

כג[עריכה]

וטור סביב בהם. שורת נדבך חומת אבנים בולט מן החומה סמוך לארץ ובו נקבים מקום שפיתת קדרות ומתחת הטור חלל להסיק בו אור מתחתיו והקדרות מלמעלה:

ומבשלות עשוי. הוא החלל מתחת שפיתת הקדירות:

כד[עריכה]

את זבח העם. חזה ושוק של שלמים שאינן נפסלין בצאתו חוץ לעזרת ישראל כמו החטאת והאשם:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף