רש"י/יונה/ד
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שולי הגליון
< הקודם · מעבר לתחילת הדף
|
< הקודם · הבא >
הפטרת יום הכיפורים (מנחה) |
א[עריכה]
וירע אל יונה. אמר עכשיו יאמרו האומות שאני נביא השקר:
ב[עריכה]
הלא זה דברי. יודע אני שאם יחזרו בתשובה לא תחריבם ואהיה שקרן בעיניהם:
ו[עריכה]
וימן. לשון הזמנה:
להציל לו מרעתו. מחום השמש:
קיקיון. עשב הגדל למעלה בענפים רבים ומיצל וכך שמו:
ז[עריכה]
ותך. התולעת את הקיקיון. במקום שיאמר לזכר ויך יאמר לשון נקבה ותך:
ח[עריכה]
חרישית. אמרו רבותינו בשעה שמנשבת משתקת כל הרוחות מפניה והוא חמה מאד וכן ת"י שתיקתא:
ויתעלף. פשמיי"ר בלע"ז:
י[עריכה]
לא עמלת בו. בחרישה וזריעה והשקות מים:
בן לילה. כמו בין לילה לא גדל אלא לילה אחד:
יא[עריכה]
אשר לא ידע וגו'. קטנים:
ובהמה רבה. בני אדם גדולים ודעתן כבהמה שאינם מכירים מי בראש[1]:
- ↑ נ"א: מי בראם.