רש"י/יואל/ד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י


מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רש"יTriangleArrow-Left.png יואל TriangleArrow-Left.png ד

ב[עריכה]

אל עמק יהושפט. ארד עמם בעומק הדין. יהושפט משפטי י-ה:

ג[עריכה]

ידו גורל. ישליכו, כמו וידו אבן בי (איכה ג נג):

ד[עריכה]

הגמול אתם משלמים. זהו הגמול שנתן שלמה לחירם מלך צור עשרים עיר (מלכים א ט יא):

קל מהרה. לשון זריזות:

ח[עריכה]

לשבאים. לבני שבא:

כי ה' דבר. והיכן דיבר, עבד עבדים יהיה לאחיו (בראשית ט כה), כן מפורש במכילתין (שמות יב):

ט[עריכה]

קדשו מלחמה. אם תוכלון להלחם כנגדי:

י[עריכה]

אתיכם. קלטר"ש בלע"ז:

מזמרותיכם. שרפש"א בלע"ז:

יא[עריכה]

עושו. כמו חושו, כך חיברו מנחם. ויונתן תרגם יתכנשון, ואומר אני שהוא לשון עשת שן (שיר השירים ה יד), ברזל עשות (יחזקאל כז יט) המכונס יחד, מש"א בלע"ז, ואין תי"ו בו יסוד:

שמה הנחת ה' גיבוריך. שם בקבוצת עמק יהושפט ישבור ה' גבורתכם, כן תרגם יונתן. ואיני יודע אם הוא לשון ארמי לשון הורדה או לשון תחת (איוב ו כא), והנון בו נופל, כמו הנעל לדניאל קדם מלכא (דניאל ב כה) שאין בו אות שורש אלא על:

יג[עריכה]

שלחו מגל וגו'. שלפו חרבות אותם ההולכים בשליחותי לחבל את אויבי ה':

כי בשל קציר. כלומר כי הגיע עתם, ודומה הדבר לקציר שקצרו אותו במגלות כשנגמר בישולו:

באו רדו כי מלאה גת. מן הענבים, באו ודרכו אותם, כלומר נתמלאה סאת עוונם. רדו לשון כבישה ורדוי, כמו ורדו בדגת הים (בראשית א כח):

השיקו היקבים. קול קילוח היקבים היורד תוך הבור שלפני הגיתות נשמע:

יד[עריכה]

בעמק החרוץ. ששם חרוץ המשפט אמת, וכן תרגם יונתן מישר פלוג דינא:

טו[עריכה]

אספו נגהם. הכניסו אורם:

טז[עריכה]

מציון ישאג. ממה שעשו לציון:

ורעשו שמים וארץ. יפרע משרים של מעלה שרי האומות ואחר כך מן האומות:

מחסה. לשון כיסוי, ובלע"ז אבריאיי"ל:

יח[עריכה]

אפיקי. מקום מוצא מים:

והשקה את נחל השטים. כמשמעו ומשקי ית מישר שטים. ומדרשו יכפר על עוון פעור:

יט[עריכה]

מצרים וגו' אדום. סמכן זה לזה לפורענות. אתה מוצא שאילולי מצרים לא היתה אדום, שנאמר (מלכים א יא טז) כי ששת חודשים ישב שם יואב וכל ישראל עד בכרית כל זכר באדום, וכתיב (מלכים א יא יז) ויברח אדד הוא ואנשים אדומיים, וימצא הדד חן בעיני פרעה וגו', והדד שמע במצרים כי שכב דוד עם אבותיו וגו', ובאחרונה ויהי לשטן לשלמה. אמר הקב"ה אני אכלה זו וזו:

מחמס בני יהודה. בשביל חמס שעשו לבני יהודה, אשר שפכו את דמם:

כא[עריכה]

ונקיתי דמם לא נקיתי. ואף אם אנקה אותם משאר עבירות שבידם ומרעות שעשו לי, דמם של בני יהודה לא אנקה מהם. אימתי תהיה זאת, בזמן שהקב"ה שוכן בציון:


< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף