רש"י/יבמות/עו/ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות תוספות ישנים תוספות רי"ד רמב"ן רשב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א חי' אגדות מהרש"א מהדורא בתרא רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ותיפוק ליה. דאפי' גיירה מצרית ראשונה היא ואפ"ה קרי ליה חתנות:
הנך אזלי לעלמא. מתו וטבעו בימי פרעה וכי אזהר רחמנא מערב רב:
והני אחריני נינהו. אומות אחרים באו וישבו בארצם:
אשיא לבני מצרית שניה. שאם אשיאנו מצרית ראשונה יהא בנה שני לה דאמרינן בפירקין (לקמן יבמות עח.) הלך אחר פסולן אלמא לא אזדו לעלמא והני מצרים נינהו:
לא נסיב מידי. אלא לזנות היה מתכוין:
דבק שלמה לאהבה. ולא לאישות:
והא אנן לא תנן הכי. כי הך מתניתא דקתני לעיל פצוע דכא מותר בנתינה:
גיורת ומשוחררת אין. דלישראל כשר נמי שריא:
הא בנתינה אסור. כישראל מעליא דבקדושתיה קאי:
מתני' אם הלכה. שמעת מרבותיך שהנקבות מותרות מיד במצרי ואדומי נקבל ממך:
ואם לדין. שאתה דן ק"ו מעצמך יש תשובות להשיב ובגמרא מפרש לה:
לא כי. אפילו אני דן מעצמי אין לכם תשובה כדמפרש בגמרא ומ"מ הלכה אני אומר:
גמ' ולא ידע ליה. שאול לדוד:
באוכלוסא. שר על ס' רבוא:
שהמלך פורץ. גדרות של אחרים לעשות לו דרך קצר מביתו לפרדסו או לכרמו:
חשיבא בעלמא הוי. כדמפ' דחזא ביה סימני מלכות הלכך לא אפשר דלא הוי רישא:
מאי טעמא אמר ליה שאל. מאי חזא דמסתפי מיניה ממלכותא:
ממזר כתיב מום זר. כל שיש בו מום זרות:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |