רש"י/חולין/קכ/א

רש"י חולין קכ א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אמתניתין. דקתני עצמות מצטרפין ועל כרחך משום שומר דהא יד לא מצטרף אבל נימא לא הוי שומר ולא מצטרף דאין שומר על גבי שומר:

שומנא. שומן שעל המרק:

אמר ליה אביי. שומן למה לי לאצטרופי דקתני מצטרפין לטמא טומאת אוכלין בהדי בשר הא בפני עצמו לא ושומן אמאי לא אוכל מעליא הוא:

חלב דקריש. לחה היוצאה מן הבשר שקורין גלייר"א:

ציר שעל גבי ירק. משקה היוצא מן הירק. ל"א ציר שהיו מטבילין מאכלן בציר:

מצטרפין לככותבת. ואע"ג דלא קריש כיון דבהדי אוכל מיחבר אוכל הוא:

ומשני התם. טעמא דיוה"כ לאו משום אוכלא הוא דאי נמי לאו אוכלא כיון דמייתבא דעתיה מחייב דהא לא תעונה כתיב (ויקרא כג) וזה לא התענה אבל הכא אוכל ומשקה אין מצטרפין דהא לא שוו שיעורייהו. ואע"ג דהתם נמי תנן (יומא דף עג:) אכל ושתה אין מצטרפין ה"מ אכל ושתה דקים להו לרבנן דלא מייתבא דעתיה בהכי אבל ציר שע"ג ירק קים להו לרבנן דמייתבא:

קיפה. פונדרייל"א דק שבבשר שצולל ליסוד הקדרה שקורין פונדרייל"א:

תבלין. באנפי נפשייהו ולא אכלי להו אינשי:

הקפה. הקרישו על גבי האור:

לרבות את השותה. מדכתיב (ויקרא ז) ונכרתה הנפש נפש משמע כל דבר המיישב דעתו של אדם ואפילו שותה כמו (בראשית כג) אם יש את נפשכם שהיא לשון תאוה וקורת רוח שהנפש נהנה ממנו:

המחהו. התיכו לעוף טהור באור שקורין פונדר"א וגמעו מטמא בגדים אבית הבליעה:

המחהו בחמה. וגמעו טהור וטעמא מפרש לקמן:

וכל נפש אשר תאכל נבלה וגו'. גבי נבלת עוף טהור כתיב (ויקרא יז):

משלחן גבוה זכו. והיתרא משום גבוה הוא אבל לגבי הדיוט לא אשכחן דהותר:

הטמאים. בשרצים כתיב וה"א יתירא קא דריש:

ליגמר. מחלב וחמץ ונבלה דמיחוי שלהם כמותם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף