רש"י/חולין/לא/ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רמב"ן רשב"א מאירי מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א חתם סופר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ה"ג וכלים דומיא דאדם מה אדם דבר כוונה הוא. אף כלים דקמיכוין להו אדם:
חרדלית של גשמים. זרם גשמים המקלח מן ההר בכח ואין טובלין בו דהנצוק והקטפרס אינו חיבור ולא הוו מקוה דארבעים סאה שהרי אין מ' סאה במקום אחד ואף על פי שיש הרבה למטה ולמעלה הא קתני אינו חיבור. חרדלית היינו קטפרס מדרון ורב האי גאון גריס הרדלית שבאין מדליו של הר:
נגזור ראשין אטו כיפין. דתנן מטבילין כלים בראש הגל הנתלש מן הים והלך למרחוק ובא לארץ נכנס אדם תחת ראשו ומקבלו דהוי טבילה זו במחובר לקרקע:
קמ"ל דלא גזרינן. לשון קושיא הוא ודלא בעינן כוונה לחולין מנלן:
ואין מטבילין בכיפין. שלא יזרוק כלים בכיפי הגל דהיינו באמצעיתו שהוא עשוי ככיפה וטעמא כדמפרש מפני שהיא טבילת אויר ואין מטבילין באויר:
ידיו טהורות. דלא בעינן כוונה לחולין:
אינן בכי יותן. דלא אחשבה להך נפילה:
ואם בשביל שיודחו ידיו. נתכוין ליטול את הפירות מן המים:
ידיו טהורות. כ"ש שנתכוין:
ופירות הרי הן בכי יותן. ומקבלין טומאה מכאן ואילך דאחשבה להך נפילת פירות ליטול ידיו בהגבהתן והוה ליה משקה שסופו לרצון ותנן מכשירין (פ"א מ"א) כל משקה שסופו לרצון אע"פ שאין תחלתו לרצון מכשיר:
לחולין. לאכול חולין. הוחזק נתכוין בשעת טבילה לכך:
הכי קאמר. לעולם חולין לא בעו כוונה והאי דתנא בהו הוחזק דאיצטריך לאשמועינן דאע"ג דאיכוין לטבילת טהרה לא הויא כוונת חולין כוונה למעשר:
רבי יוחנן. דאמר לעיל אף לביתה לא טהרה:
נגעי בגדים כתיב בהו ב' כבוסים תכבוסת ראשונה וכבסו את אשר בו הנגע והסגירו וגו' לראות אם יפשה או יעמוד או יכהה וכיבוס שני לאחר הסגר שאחר כיבוס ראשון והבגד או השתי או הערב או כל כלי העור אשר תכבס בראשונה קודם הסגר וסר מהם הנגע בימי הסגר וכובס שנית לשום טבילה וטהר:
מה ת"ל שנית. פשיטא דשנית הוא:
מקיש תכבוסת שנייה. שהיא לשם טבילת טהרה:
לתכבוסת ראשונה. שהיא להסגיר:
מה ראשונה לדעת. אדם דכתיב וצוה הכהן וכבסו:
אף שניה לדעת. ולא שיפול במים מאליו:
מי א"ר יוחנן. דחולין בעי כוונה:
מדגלי רחמנא מתעסק בקדשים. שוחט קדשים שלא בכוונה דפסולין דכתיב לרצונכם תזבחו לדעתכם זבוחו בפ"ק (יג.):
ורבנן. דאמר לעיל וחכמים פוסלין:
זכנהו. נצחן כלומר בזאת נראין דבריו מדבריהם:
מתקינות. בודקות אותן בשעת וסתן ומטבילות אותן בשעת טבילתן:
לרבי נתן. דאמר לא בעינן כוונה אפילו לחתיכה ודכוותה הכא קאמר רב אליבי' שנפלה מן הגשר שלא נתכונה אפילו לרחוץ ור' יוחנן לא מדמי טבילה לשחיטה דקדריש וכובס שנית ובשחיטה קרא קדריש להכשיר כדאמרינן מדגלי רחמנא מתעסק כו':
ולרבנן. דבעו מיהא כוונה לחתיכה ודכוותה בטבילה מכשר רב אליבייהו:
כשירדה להקר. ולא לטבול ונפלה כולה לתוך המים:
שחט. פרה אדומה:
ושחט אחרת עמה. חולין שנתכוין לה:
דברי הכל. פרה פסולה מחמת מלאכה האחרת ובהמה כשרה: ה"ג שחט פרה ושחט בהמה אחרת עמה דברי הכל פסולה נשחטה בהמה אחרת עמה לר' נתן פרה פסולה בהמה כשרה לרבנן פרה כשרה בהמה פסולה:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |