רש"י/חולין/כט/א

רש"י חולין כט א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כדי שחיטה אחרת. היינו שיעור שהייה:

וגמרה. קס"ד בבהמה קאי דבעיא רוב שנים ומאי גמרה לשחיטה:

ואי מחצה כרוב. כיון דשהה בחצי אזלא לה שחיטה והויא לה כפגימה בעלמא ואיטרפא לה בפסוקת הגרגרת אלא ש"מ אינו כרוב ופסוקת הגרגרת ברובא בעינן:

לא בעוף. דממה נפשך כשרה כדמפרש:

הא עבד ליה רובא. ואיתכשרא מקמי שהייה:

לא עבד ליה כלום. מעשה טרפה:

חצי קנה פגום. בעוף:

רוב הנראה לעינים. כלומר רוב גמור שהוא ניכר:

מה טרפה. דאיכא מקומות טובא דמיטרפא בהו במשהו כגון נקובת הוושט והריאה והדקין:

בעינן רוב הנראה לעינים. במקומות שהוזכר בהן רוב כגון בקנה ובחוט השדרה:

שחיטה דעד דאיכא רובא לא מתכשרא. דאפילו מאן דמכשר משום דקרי ליה רובא הוא ובמיעוטא כולהו מודו:

מחצה על מחצה כרוב. וטהורים עושין לעצמן בטהרה וטמאין עושין לעצמן בטומאה ולא מידחו לפסח שני כיחידין:

אינו כרוב. ונדחין הטמאין לשני:

והתם מאי טעמא דרב. הא בעלמא אמרת דלא הוי רובא:

דכתיב איש איש כי יהיה טמא. ידחה לשני ופלגא נהי דרובא לא מיקרי מיהו מכלל יחידין נפקי להו ולא מידחו:

לדם הוא צריך. לזריקה:

מליקתו כשרה מיבעי ליה. כלומר אעוף איבעי ליה למיתני מליקתו כשרה והדר ליתני אבהמה שחיטתה כשרה:

הא לא קשיא. גבי הדדי תננהו וכי סליק מבהמה נקט שחיטה:

אלא רישא. כי תנא השוחט:

מכדי בעוף קאי. ובו התחיל להורות והיכי סמך ליה שחיטה בעוף קדשים המולק מיבעי ליה:

ה"ג מאי רוב אחד רוב כל אחד ואחד ולא גרסינן אלא:

לא פסיקא ליה. ותנא מילתא דמישתמע בתרוייהו דהכי משמע רוב כל אחד בעוף כשרה היכא דסגי בחד כגון חטאת הוי רובו ככולו והיכא דבעי תרתי הוי רוב כל אחד ככולו:

שפיר. מש"ה פליגי רבנן עליה דכיון דלא הוזכרו וורידין אלא משום דם מה לי בשעת שחיטה ומה לי לאחר שחיטה:

אלא בקדשים. היכי פליגי רבנן עליה:

הוא עצמו. כל עצמה ועיקרה של שחיטת קדשים לדם היא צריכה:

תזבח. לרצונכם תזבחוהו ואמרינן לקמן תזבחהו כתיב ויש אם למסורת תזבח משמע דלשוחט יחידי קאמר ולא לשנים מדלא כתיב תזבחוהו ומדכתיב הוא משמע נמי אזבח שאף הוא יהא יחידי:

ואמר רב כהנא. גרסינן. הא דר"ל בסדר יומא (דף לב:) גבי הביאו לו לכ"ג את התמיד:

קרצו. מפרשינן התם ברוב שנים שלא היה יכול למרק ולגמור את השחיטה כולה לפי שכל עבודת יה"כ אינה כשרה אלא בו דכתיב באחרי מות וכפר הכהן אשר ימשח אותו והיה צריך לאחוז מהר את המזרק ולקבל הדם לפיכך חותך בו כדי הכשר שחיטה ומניחה וממהר לקבל:

ומירק. כהן אחר שחיטה:

על ידו. בשבילו כמו (עירובין דף פב:) מערב אדם על יד בנו ובתו בשבילם ומפני ששנינו שם דצריך למרק יכול לא מירק יהא פסול דבקדשים לא סגי ברוב שנים:

לכך. הוצרך לשנות כאן רוב אחד בעוף וכו' דרישא חולין הוה שמעינן מינה ותנא סיפא משום קדשים. ופרכינן יכול לא מירק יהא פסול בתמיה הא א"כ הויא לך הא מריקה עבודה באדם אחר שלא בכ"ג ותניא כל עבודת יה"כ כו' ברייתא היא בשילהי הוריות:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף