רש"י/חגיגה/כה/א

רש"י חגיגה כה א

המדומעות. מפרש בגמרא והשתא משמע של טבל תרומה וחולין מעורבין:

שבעים יום. מקדימין לטהר את הכלים גיתות של יין בדים של שמן:

גמ' רצועה. של ארץ העמים מפסקת בין גליל ליהודה וירושלים ביהודה היא וא"א להביאן לירושלים בטהרה לפי שגזרו חכמים טומאה על ארץ העמים ואפילו של חברים שמגליל אינו בא לנסכים:

אהל זרוק. אהל המיטלטל ונזרק לאו שמיה אהל להיות מפסיק בין אוירה של ארץ העמים והם גזרו על אוירה:

שונין. תנאים שונין ברייתא שאין הקודש ניצל בצמיד פתיל:

אין חטאת. מי אפר פרה:

שאינן מקודשין. שלא ניתן האפר עליהן עדיין:

ניצולין. וכשירין לקדשן אחר כך:

מדכן. מטהרין יינן ושמנן למזבח ואי רצועה מפסקת למה מטהרין:

שמא יבא אליהו. ויראה להן שביל בה שאינו מארץ העמים:

הגומר את זיתיו. עם הארץ שבא לגמור את זיתיו:

ישייר קופה אחת. לצורך תרומותיו:

ויתננה לעני כהן. ויראנה שלא הוכשרו הזיתים והכהן יעשנה בטהרה אלמא בשעת הגיתות והבדים אין נאמנים:

באפלי. שכבר עבר זמן הגיתות לרובא דעלמא קאמר דלא מהימן:

כשל בית אביך. אפלי הוו:

בגלילא שנו. ומתני' דקא תני דמהימני ביהודה קאי דקתני רישא שביהודה נאמנין על טהרות יין ושמן ועלה קאי ובשעת הגיתו' והבדים אף על התרומ':

יכול

---

---

שולי הגליון

---

---

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף