רש"י/זכריה/יד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף תנ"ך רש"י מנחת שי מצודת דוד מצודת ציון דפים מקושרים הפטרת יו"ט סוכות פסוקים א-כא (למנהג ת' מתחיל בפי"ג)

רש"י ‏ זכריה יד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

הנה יום וגו'. חביב להקב"ה:

וחולק שללך בקרבך. שלל שתשללי מאויבים יחלקו יושביך בקרבך וכן ת"י ויפלגון ב"י נכסי עממיא בגויך ירושלם:

ב

ויתר העם לא יכרת. לא יגלו כולם ולמה יניחם להגלות חצים ולשסות הבתים כדי שלא יהא להם פתחון פה לאמר לא למלחמה באנו כי אם להשתחוות באנו:

ג

כיום הלחמו ביום קרב. כיום אגחותיה קרב על ימא דסוף:

ד

מחציו. מאמצעיתו:

מזרחה וימה. מן המזרח למערב כמו שמסיים והולך:

ומש חצי ההר צפונה וגו'. חציו הצפוני ימוש ממקומו וימשך לצד צפון וכן מצינו חציו נגבה לצד דרום ויהיה הגיא ביניהם ראשו למזרח וסופו למערב:

ה

ונסתם גיא הרי. י"ת ויסתתים גיא הרי לפי שירושלים הרים סביב לה ויש גיא בין הר שבצפון ובין הר הזיתים וכן בדרום וכשימשך חצי ההר הזיתים אצל הר שבצפונו יסתתם הגיא שביניהם וכן בדרום:

כי יגיע. גובה גיא שהיה בין ההרים:

אל אצל. אל גובה ראשי ההרים שמכאן ומכאן וכן חברו מנחם (ישעיה מא ט) ומאציליה קראתיך ופירושו ל' גובה:

ונסתם. בראותכם המופת הגדול הזה:

כאשר נסתם מפני הרעש. (שם) ויניעו אמות הסיפים ביום שנתנגע עוזיה:

כל קדושים. מלאכים:

ו

לא יהיה אור יקרות וקפאון. י"ת לא יהיה נהורא אלהין עדי וגליד יהי נהורא לא יהיה אור נוגה כי יקרות וקפאון יהי' יקרות ל' כיקר כרים (תהילים לז) הוא כמין אור הנראה שחרית על ההרים וכלה והולך:

וקפאון. קפוי וחשוך ועב כקרח שנקפה ומגליד כמו וכגבינה תקפיאני (איוב י):

ז

והיה יום אחד. והיה הדבר הזה יום אחד מיומו של הקב"ה הוא היום ידוע שהוא להכנת ישעו של הקב"ה:

לא יום ולא לילה. לא אור נוגה באור של עולם הבא שנא' (ישעיה ל כו) ואור החמה יהיה שבעתים כאור וגומר:

ולא לילה. ולא עת צרה כצרת שיעבוד גליות שמקודם שימי משיחנו יהיו ואין בהם שיעבוד:

והיה לעת ערב. קודם שיגמרו אלף שנה יהיה אור הנוגה וכל הטוב האמור על ישראל וכן ת"י לא כנהור יומא ולא כקבל ליליא:

ח

והיה ביום ההוא. כשיבקע הר הזיתים מן המזרח למערב:

יצאו מים חיים מירושלים. וילכו למזרח דרך אותה בקיעה עד הים הקדמוני שהוא למזרחו של עולם קדמה וחציו יפנה למערב אל ים המערבי הוא המעיין שניבא יואל (שם ד יח) ומעיין מבית ה' יצא הוא הנחל שניבא (יחזקאל מז ד) וימד אלף ויעבירני במים וגו':

ט

יהיה ה' אחד. שכל האומות יעזבו הבליהם ויודו לו שהוא אחד ואין עמו אל נכר:

ושמו אחד. שיהא שמו נזכר בפי כולם:

י

יסוב כל הארץ. יהפך להיות כל הארץ כערבה, ישפלו ההרים ויהי כל העולם כולו מישור וירושלים הר כדי שתראה גבוה על הכל:

מגבע לרמון נגב ירושלים. שנינו בתוספתא דסוטה נגב ירושלים מישור הוא וגבע רמון טרשין וקרקשין וכן פתרונו מגבע לרמון שהוא מקום הרים משם יתחילו להיות נהפכין לערבה ולמישור ויהיו דומין לנגב ירושלים שהוא מישור:

וראמה. מתוך שכל סביבה מישור תראה היא גבוה:

וישבה תחתיה. במקומה:

עד שער הפנים ומגדל חננאל. גם הוא במקומו ומשם ימשך אורך העיר עד יקבי המלך ת"י שיחי דמלכא פושיי"ן בלע"ז וכמו (בבא קמא נ:) שיחין ומערות וכן כל יקבים שבמקרא לשון שיחין הם בור שלפני הגת שהיין זב לתוכו ומדרש אגדה יקבי מלך ים אוקיינוס שתגיע ירושלים עד סוף כל העולם יקבים שחצבם מלך מלכי המלכים:

יא

וחרם לא יהיה. העיר עוד:

יב

המק בשרו והוא עומד. זה ניפול איברים:

יג

תהיה מהומת ה' רבה בהם. לערבב חכמתם להפכם לשגעון:

והחזיקו איש יד רעהו. יאחז בו להרגו:

ועלתה ידו. כל דאלים גבר:

יד

וגם יהודה. על כרחה תלחם על ישראל:

טו

כמגפה הזאת. המפורשת למעלה המק בשרו:

טז

את חג הסוכות. כמו שפירשו רז"ל במס' עכו"ם מצוה קלה יש לי וסוכה שמה כדאיתא בשמעתא ראשונה (דף ג'):

יז

הגשם. גשמים ממש להצמיח פירות ארצם ומה ראה לגזור עליהם עצירת גשמים לפי שמצות החג על הגשמים הם ארבעת מינים שבלולב וניסוך המים לרצות על המים על שהחג זמן גשמי שנה הוא ואלו המפקפקין בחג הסוכות לא עליהם יהיה הגשם כך למדתי בתוספתא דסוכה:

יח

ואם משפחת מצרים לא תעלה. והן אין צריכים לגשמים שנילוס עולה ומשקה אותם:

ולא עליהם. תהיה הגשם שלהם כלומר לא ישקה אותם נילוס וכן תרגום יונתן לא עליהון יסק נילוס:

תהיה המגפה. של רעב:

אשר יגוף ה'. זאת תהיה עונש מצרים ועונש כל העכו"ם כמו שאמר לא עליהם יהיה הגשם:

כ

מצילות הסוס. על הנקישות שתולין לסוס לנוי בין עיניו אף אותן יקדישו לעשות כלי שרת למזרקים לדם ולסירות לבשל בשר זבחים לרוב:

מצילות הסוס. טנטיני"ר בלע"ז:

והיה הסירות. שהם היו לדשן (את הדשן) אף הם יהיו של זהב ושל כסף כמזרקים אשר לפני המזבח:

כא

ולא יהיה כנעני. לא יצטרכו לסחור כמו (ישעיה כג ח) כנעניה נכבדי ארץ, ד"א אין כאן עני:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף