רש"י/זכריה/ט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י


מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רש"יTriangleArrow-Left.png זכריה TriangleArrow-Left.png ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

בארץ חדרך. דרש רבי יהודה בר אלעאי זה משיח שהוא חד לעכו"ם ורך לישראל אמר לו רבי יוסי בן דורמסקית יהודה בריבי עד מתי אתה מעוות עלינו את הכתובים מעיד אני עלי שמים וארץ שאני מדמשק ויש מקום ששמו חדרך ומה אני מקיים ודמשק מנוחתו שעתידה ירושלים להיות מגעת עד דמשק ואין מנוחתו אלא ירושלים שנאמר זאת מנוחתי עדי עד (תהילים קלב) א"ל ומה אני מקיים ונבנתה עיר על תלה אמר לו שאין עתידה לזוז ממקומה כך ברייתא שנויה בסיפרי:

כי לה' עין אדם. כי ביום ההוא ישעה האדם על עושיהו ועיניו אל הקב"ה תראינה כמו שאמר למעלה נלכה עמכם ונספחו הם ועריה' על ערי ישראל:

וכל שבטי ישראל. חשובים לה' על כל האומות הקדמונים כיוצא בו (מלכים א, יא א) ושלמ' אהב נשים נכריות רבות ואת בת פרעה והלא בת פרעה בכלל היתה אלא שהיתה בת פרעה חביבה לו כנגד כולם אף כאן כל האומות יהיו להקב"ה וישראל כנגד כול':

ב[עריכה]

וגם חמת תגבל בה. תשיג גבול' בגבול ירושלי':

צור וצידון. גם המה בנותיה אע"פ שחכמה מאד שנתחכמה מאד וסבור' להיות לעולם גבר' בחכמתה:

ג[עריכה]

ותבן צור מצור לה. ואומרת מי יורדיני לארץ:

ותצבר כסף כעפר. ומתהללת בעושרה:

וחרוץ. מין מראית זהב:

ד[עריכה]

הנה אד'. שהוא שליט על כל:

יורישנה. לשון מוריש ומעשיר (שמואל א, ב):

והכה בים חילה. והבליע בתוך ימים ממונה, יעלה עליה את הים ויטבענה כמו שאמר יחזקאל:

ה[עריכה]

תרא אשקלון. את מפלת צור ותירא:

ועקרון. אף היא תירא:

כי הוביש מבטה. שהית' נשענת על צור שהיתה ראש לבני עשו ועקרון אף היא לאדום כמו שאמרו רבותינו במסכת מגילה (דף ו ע"ש) ותחילה היתה משל פלשתים:

ו[עריכה]

וישב ממזר באשדוד. וישב עם נכרי באשדוד הם ישראל שהיו בה נכרים:

ז[עריכה]

והסירותי דמיו מפיו. של עשו אלו בית בימה שלהם שהיו זורקים שם דמי זבחיה' ויש פותרין שפיכת דמים שהיה שופך דמי ישראל:

ונשאר גם הוא לאלהינו. אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבגלות':

והיה כאלוף ביהודה. אלו טרטיאות וקרקסיאות שלהם שעתידים שרי יהודה ללמד בהם תורה ברבים:

והיה כאלוף. לשון אלוף ולמוד:

ועקרון. תהיה לישראל:

כיבוסי. ירושלים:

ח[עריכה]

וחניתי לביתי מצבה. אחנה אצל ביתי להגין עליה מן המעמידים מבצר ומשחית שלא יציבו עליה ודוגמתו וכל צבי' ומצודת' (ישעיה כט ז) ויש עוד לפתור מצבה כמו מצבא באל"ף:

כי עתה ראיתי. צרתם בעיני אע"פ שעד הנה הסתרתי פני מהם:

ט[עריכה]

הנה מלכך יבוא לך. אי אפשר לפותרו אלא על מלך המשיח שנאמר בו ומשלו מים ועד ים ולא מצינו מושל לישראל כזה בימי בית שני:

צדיק ונושע. בה':

עני. ענותן:

ורוכב על חמור. מדת ענוה היא:

ועל עיר. כמו ועירים עשרה (ראשית לב):

י[עריכה]

והכרתי רכב. שלא יהיו צריכין לה:

ומשלו. וממשל שלו:

מים ועד ים. מימא ועד מערבא לסוף העולם:

ומנהר. פרת:

יא[עריכה]

גם את. תוושעי עמו כמו שהוא צדיק ונושע כי בדם בריתך הרי נבאתי לכם לעתיד וגם עתה מגלות בבל שאתם עכשיו בתוכה:

בדם בריתיך. בזכות דם הברית שנזרק עליכם בסיני הנה דם הברית אשר כרת:

שלחתי אסיריך. מן הגלות:

יב[עריכה]

שובו לבצרון. לכחכם ולכבודכם אע"פ שאתם עתה ברשות מלכי פרס אתם אסירי התקוה. אשר קויתם לי עד הנה למלאות דברי לקץ ע' שנה:

גם היום מגיד משנה אשיב לך. עוד היום אני מגיד לך בשורה שנייה לבד זו של בנין ומה היא הגדה השנייה שאני שב לשנות לכם:

יג[עריכה]

כי דרכתי לי יהודה. סוף שאנטיוכס יטול המלוכה מיד מלכי פרס וירעו לכם ואני אדרוך יהודה להיות לי כקשת מלחמה וילחמו באנטיוכ' בימי חשמונאים:

קשת מלאתי אפרים. מקרא קצר הוא כמו קשת מלאתי יד אפרים כמו (מלכים ב, ט) ויהוא מלא ידו בקשת אפרים יהיה לי כאשפה מלאה חצים:

ועוררתי בניך ציון. על חיל אנטיוכס:

יד[עריכה]

וה' עליהם יראה. בספר יוסיפון מצינו בעת ההיא נראה מופת לאנשי ירושל':

בשופ' יתקע. ירעם:

בסערות תימן. לסער את אנשי תימן הם חיל אנטיוכס ויש מרבותי' שפתרוהו על אדום לע"ל:

טו[עריכה]

ואכלו. שלל אויביהם:

וכבשו. תחתיה' אבני קלע, הם היונים שהם מלומדי קשת ולקלע באבן:

והמו כמו יין. המיון בקול ששון ושמחה כמו שהומים שתויי יין:

ומלאו. נפשותם כל טוב:

כמזרק. שמלא דם לפני המזבח:

כזויות מזבח. שמנסכין שם יין והיין צף עליו כמו ששנינו במסכת סוכה לשון שביעה ל' שכרות:

טז[עריכה]

כצאן עמו. כצאן שהסיע ממצרים להיות לו לעם:

כי אבני נזר. כי הכהנים בני חשמונאים המתפארים באבני נזר בטורי חושן ואפוד יהיו מתנוססים בניסים על אדמתן:

יז[עריכה]

כי מה. רב טובו. הצפון של אותו הדור:

דגן בחורים. הנותן כח לבחורים:

ותירוש. אשר ינובב בתולות בניב שיר ושמחה ויש פותרין אשר ינובב ויצמח בקרקע בתולה והוא יין משובח:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף