רש"י/דברי הימים א/יא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י


מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רש"יTriangleArrow-Left.png דברי הימים א TriangleArrow-Left.png יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב[עריכה]

אתה תרעה את עמי. על זה אמר דוד ה' רועי לא אחסר (תהילים כג א) אתה אומר לי אתה תרעה מה אני יכול לרעות אין הדבר תלוי בי אלא ה' רועי לא אחסר וגם אני לא אחסר לכם ודוגמא בשמואל (ב' כ"א) אז נשבעו אנשי דוד לו לאמר לא תצא עוד אתנו במלחמה ולא תכבה את נר ישראל אמר להם דוד כי אתה נרי ה' וה' יגיה חשכי (שם כ"ב):

ג[עריכה]

ויכרות להם דוד ברית. כאותו ברית שכרת יהוידע דכתיב (מלכים ב, יא יז) ויכרות יהוידע את הברית בין ה' ובין המלך ובין העם להיות לעם לה' פתרון להיות לה' עבדים וגם בין המלך ובין העם להיות לו לעבדים כמשפט המלך וגם המלך לעשות כחוק לעבדיו ללחום מלחמותם:

לפני ה'. והלא לא היה המשכן בחברון אלא מהו לפני ה' כל מקום שעושין תנאי או כורתין ברית המקום שם הוא דוגמא ביפתח לפני ה' במצפה (שופטים יא יא) ודוגמא ומעלה מעל בה' וכיחש בעמיתו (ויקרא ה כא) כדמפרש בתורת כהנים:

ד[עריכה]

וילך דוד וגו'. הלך מיד למלחמה כשהמליכוהו כל ישראל שלא יאמרו ישראל כל המלחמות שעשה דוד בימי שאול נוצח מזלו של שאול היה ועתה דואג להלחם לכך הלך מיד למלחמה:

ה[עריכה]

ויאמרו ישבי יבוס לדוד לא תבא הנה. אינו מפרש כאן למה ובשמואל (ב' ה') מפרש ויאמר לדוד לא תבא הנה כי אם הסירך העורים והפסחים ראו שלא יוכלו לעמוד לפני דוד ונתנו עורים ופסחים לפני שער העיר לאמר לא יבא דוד הנה כי אם ילחם עם העורים הללו כי ידעו כי בזוי הוא למלך להלחם עם העורים ומתוך כך ישוב ולא ילחם עמהם ודוד אמר בלבו אמת הוא כי לא נכון והגון לי להלחם עם עורים ועם פסחים אך כל מי שיכה היבוסי היאך שיגע בצנור וימשכם וישליכם משם את העורים על כן יאמרו עור ופסח לא יבא אל הבית אל בית דוד שיהא לו גנאי פן יאמרו עם אלו נלחם דוד:

ח[עריכה]

ויואב יחיה את שאר העיר. הוא בנה והחזיק לבנות בדקי החומה דוגמא בעזרא היחיו את האבנים מערמות העפר (נחמיה ג לד):

יא[עריכה]

ראש השלישים. ראש הגבורים כמו ושלשים על כלו (שמות יד ז):

עורר את חניתו. כאשר הוא נלחם במלחמה לא היה חוזר במלחמה עד שיהרג בחניתו ג' מאות חלל:

בן חכמוני. שמואל ב, כג ח) כתוב תחכמוני הוא אביו ויפה כח האב מכח הבן שכתוב בו (שם) על שמונה מאות גבורים חלל בפעם אחת:

יב[עריכה]

הוא בשלושה הגבורים. הוא בכלל ג' הגבורים כי הוא אחד מהם ושלשה אלו גבורים יותר משאר ל' ושלשה שנזכר בסמוך וכאן אינו מזכיר כי אם שנים ישבעם ואלעזר ובשמואל ב' כ"ג מזכיר אף השלישי דכתיב ואחריו שמא בן אגא הררי (שם א'):

יג[עריכה]

בפס דמים. שם מקום ובשמואל באפס דמים:

והפלשתים נאספו שם למלחמה. שנזדרזו להנקם מישראל ומאותם גבורים שחרפו כמפורש בשמואל (ב' כג) בחרפם בפלשתים:

מלאה שעורים. ורצו פלשתים לקוצרה ולהציתה באש:

טו[עריכה]

וירדו שלושה מן השלושים. שלשה אלו היו ראש לכל השלושים:

טז[עריכה]

ונציב פלשתים אז בבית לחם. שכבר בית לחם לקחו והעמידו בה נציב שופט זה בתחלת מלכותו שעדיין פלשתים היו מושלים בם שכך מצינו שלפני בא דוד היו מושלים על ישראל בימי שמשון ושמואל דכתיב שמואל א, ד ט) התחזקו והיו לאנשים פלשתים פן תעבדו לעברים וגו':

יז[עריכה]

מי ישקני מים מבור בית לחם. זה הי' מקומו של דוד דכתיב ודוד בן ישי מבית הלחמי (שמואל א, יח ג) ולפי שהיה דוד תדיר מלומד ורגיל באותן מים נתאו' להם וכל מים וכל אויר שאד' רגיל בהם יפין לו ושאין רגיל בהם ניזוק ודוגמא בריש יוסיפון מלכ' אחת שחלת' על שנישאת חוצה מארץ מולדתה ואמרו הרופאים אין לה רפואה עד שתרחץ ותהנה ממימי מקומה וכן עשו לה:

יח[עריכה]

ויבקעו השלשה במחנה פלשתים. בל"א (דורך ברעכן די שאר"א):

וישאבו. כשהפלשתים עומדים בפני הבור באו ג' גבורי ישראל ובקעו ביניהם ושאבו על כרחם:

וינסך אותם לה'. בר קפרא אומר חג הסוכות היה ונסכן על המזבח:

יט[עריכה]

כי בנפשותם הביאום. שמסרו עצמם להריגה על המים:

כ[עריכה]

ואבשי אחי יואב הוא היה ראש השלושה. לאותם שלשה שבקעו במחנה פלשתים ושאבו המים ומה שאינו מזכיר את יואב עם הגבורים לפי שאין כבודו למנותו עם אלו כי הוא היה שר צבא ראש לכולם:

ולו שם בשלשה. אותו השם היה לו שגבורתו היתה כנגד כל גבורות כולם וטעות הוא:

כא[עריכה]

מן השלושה בשנים. הוא נכבד ולא כאותן שלשה כנגד השנים היתה גבורתו ולכלל גבורות השלשה לא בא (וזהו) ועד השלשה לא בא:

כב[עריכה]

בן איש חיל. דוגמא בן בליעל ובשמואל (ב' כ"ג) כתיב בן איש חי כי כן מנהג בני האדם כשרואים אדם זריז אומרים זה כולו חי:

אריאל. גבורים בעלי כח ארי גבור וגם אל לשון אילי הארץ (יחזקאל יז):

רב פעלים. פעולות של גבורות הרבה עשה:

והוא ירד והכה את הארי בתוך הבור ביום השלג. ולא חשש מן הצינה והקור, ויש אומרים ביום השלג כל השנה כולה אין הארי מסוכן יותר מיום השלג כשבא אדם נגדו זורק השלג ברגלו בין עיני האדם עד שלא יכול לראות והורגו ואני שמעתי כך על זאת:

כג[עריכה]

איש מדה. שאר בני אדם אין צריך למדוד כי אם מאומד יכול לידע ודוגמא אשר ראינו בתוכה אנשי מדות (במדבר יג לב):

כמנור אורגים. עץ שכורכים עליו הבגד:

כה[עריכה]

מן השלושים הנו נכבד הוא ואל השלשה. לכלל גבורת השלשה לא בא לאותן ג' שמזכיר למעלה ולכן כתיב לא באלף:

על משמעתו. ל' מנוי וכן ובני עמון משמעתם (ישעיה יא יד):

כו[עריכה]

וגבורי החילים. אך לא כאותן של מעלה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף