רש"י/בכורות/מו/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות חי' הלכות מהרש"א בית מאיר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
והני מילי. דאין לו הפרה לנדר שהודר על דעת רבים:
דאדריה רב אחא. שלא ילמד עוד תינוקות:
פשע בינוקי. מלקה אותן ומתים:
בקבלה. בלא נדר:
גבי נשים יצרו תוקפו להכי מדרינן ליה:
מתני' יש בכור לנחלה. ליטול פי שנים:
לכהן. לתת לכהן פדיונו ה' סלעים:
הבא אחר נפלים. שיצא ראשו של נפל חי כגון שהיו תאומים אחד נפל ואחד כלו לו חדשיו והוציא נפל ראשו חי והחזירו ובא חבירו וקדמו ויצא זה האחרון בכור לנחלה דראשון לא הפסידו ואע"ג דראשו שהוציא חשוב לידה מעליא מ"ט דגבי נחלה כתיב ראשית אונו מי שלב אביו דוה עליו אם מת יצא נפל שהוציא ראשו ראשון והוי כילוד דלאו בר קיימא הוא ואין לבו דוה עליו אבל לענין כהן פטור האי ולד אחרון דבפטר רחם תליא מילתא והרי ראשון פטר את הרחם:
ובן ט' שיצא ראשו מת. והחזירו ויצא אחיו הוי בכור לנחלה דהא ראשון לא חשיב שאין הלב [אביו] דוה עליו ולענין כהן פטר רחם הוא אבל יצא ראשון בן ט' חי ואח"כ החזירו ומת בכור לנחלה נמי לא הוי זה הבא אחריו:
וכן המפלת בהמה כו'. למיפטר מנחלה לא חשיבי דאין הלב דוה עליהם אבל פטר רחם מיהא הוו:
עד שיהא בו מצורת האדם. לא חשיב פטר רחם והבא אחריו בכור אף לכהן:
סנדל. שאין לו צורת פנים:
או שליא. שהרי אין שליא בלא ולד אלא שנימוח ומיהו פטר רחם הוי:
שפיר. עור ממש של ולד:
מרוקם. מפרש במסכת נדה בהמפלת (נדה דף כה.) מהו ריקומו של שפיר:
מחותך. אברים אברים ויצא כו' הוי פטר רחם אבל ראש מחותך לא פטר אם קדם אחיו ויצא קודם יציאת רוב אברי המחותך הני נמי בכור לכהן:
שכבר ילדה כו'. דלענין נחלה תליא מילתא באב דכתיב (דברים כ״א:י״ז) ראשית אונו ולענין כהן פטר רחם:
עודה שפחה. אפילו עודה שפחה בלידה ראשונה ונשתחררה עכשיו:
עובדת כוכבים ונתגיירה. ומשבחת ליד ישראל ילדה נמי הוי בכור לנחלה שהרי לזה לא היו בנים ולכהן לא דאינו פטר רחם:
לנחלה ולכהן. דבנים הנולדו לה בהיותה עובדת כוכבים לא פטרי:
נתגיירה מעוברת. ובעלה עמה וילדה הוי אותו ולד בכור לכהן דפטר רחם הוא בישראל ולא לנחלה דהורתו שלא בקדושה ולאו בר נחלה הוא וזרע מצרי רחמנא אפקריה דכתיב (יחזקאל כ״ג:כ׳) וזרמת סוסים זרמתם:
היא וכהנת. או בת ישראל מבכרת שילדה עם כהנת מבכרת ואין ידוע איזה ולד של ישראל:
או היא ולויה. דלויה נמי פטור בנה מחמש סלעים כדאמרן בפ"ק:
או היא ואשה שכבר ילדה. ואין ידוע איזו בנה בכור לכהן. ורבותא קא משמע לן דבעלה של מבכרת חייב ה' סלעים לכהן דהבן זכר יש לו כל היכא דאיתיה ולא לנחלה דהא לא ידע בריה דמאן הוא:
וכן מי שלא שהתה כו'. נמי בכור לכהן והוא יפדה עצמו ולא לנחלה דהא לא ידע מאן ירית. ובגמ' פריך דאפילו פשוט נמי לא הוי:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |