רש"י/בכורות/כו/ב

רש"י בכורות כו ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

דעיקר לאו לכפרה הוא דאתי. דאינו מביאה על חטא:

כיון דמכפרא אעשה. דעולה מכפרת על עשה כדאמרינן במס' יומא (דף לו.) על עולה מתוודה עון שכחה ופאה:

והאנן נשר תנן. אלמא בנשר שרי עקביא ולא בתלושין:

עיקרו הפוך כלפי ראשו. שכפול באמצעיתו ושני ראשין נראין בחוץ:

שאינו מתמעך. שאינו שוה עם הגיזה אלא נראה עולה למעלה:

מאי טעמא לא אמר כרב נתן. הא ודאי כיון דאינו מתמעך אינו נראה עם הגיזה קרינא ביה:

לפי שאי אפשר לשום גיזה בלא נימין המדולדלות. שעולות למעלה ואי כי האי גוונא מיתסר אין לך גיזה מותרת. רבי נתן טפי מחמיר להכי לא בעי מאי טעמא לא אמר כריש לקיש:

הדרן עלך הלוקח בהמה

מתני' עד כמה: ליטפל בבכור. בזמן הזה קודם שיתננו לכהן שמוזהר לעכבו אצלו בעל כרחו ולפרנסו:

לא יתן לו. בגמ' מפרש:

אם היה בעל מום ואומר לו. הכהן בתוך הזמן תנהו לי שאוכלנו מותר:

בין תם. בזמן שבית המקדש קיים:

בין בעל מום. בזמן הזה:

גמ' מלאתך ודמעך וגו'. וסמיך ליה וכן תעשה לשורך לצאנך וגו' ודרשינן הכי בכור בניך תתן לי וכן לצאנך דכי היכי דבכור בניך מצותו לאחר שלשים כדכתיב (במדבר י״ח:ט״ו-ט״ז) ופדויו מבן חדש תפדה אף בכור צאן לאחר שלשים. מלאתך ודמעך דהיינו בכורים כן לשורך דכי היכי דבכורים לאחר חמשים שהרי בפסח התבואה מתבשלת ואין מביאין בכורים עד שיביאו שתי הלחם בעצרת כדאמרינן בפרק רבי ישמעאל (מנחות סח:):

דמקדם לדמקדם. מלאתך ודמעך קודמין בפסוק ראשון הלכך דרשינן להו אשורך הקודם בפסוק שני:

ודמאחר. בכור בניך דמאחר בפסוק ראשון דרשינן ליה אצאנך המאוחר בפסוק שני:

דסמיך ליה לדסמיך. ובכור בניך סמיך אל שורך:

ואימא שיתין. דעשייה אחרת דומיא דהך בכור בניך בעינן:

לא מסרך הכתוב אלא לחכמים. הואיל ולא גילה לך שיעור עשייה שתוסיף ודאי לחכמים מסרך שיפרשו לך הטעם ואחריהם תלך:

טיפולה. טרחתה:

ששיניה דקות. ואינה יכולה לאכול עשב ואם לא תהא עם האם תמות:

שנראה ככהן המסייע בבית הגרנות. לפי שבזמן הזה אין בכור ראוי לכלום עד שיפול בו מום וכיון דעל ישראל רמיא ליטפל בו חמשים יום ואמר ליה הכהן בתוך הזמן תנהו לי ואזוננו ואף על פי שלא אהנה דומה כמי ששוכרו ומצילו מן הטורח ובלבד שיתננו לו ולא לכהן אחר ודומה לכהן שמסייע בבית הגרנות לדוש ולזרות כדי שיתנו לו התרומות. אבל אם היה בעל מום ואמר תן לי שאוכלנו הואיל וחזי ליה לא הוי ככהן המסייע:

בבית הרועים. אכהנים קאי כדי ליתן להם הבכורות:

בבית הגרנות. אכולהו קאי כהנים מפני תרומות ולוים משום מעשר ראשון ועניים משום מעשר עני:

בבית המטבחים. אכהנים קאי משום זרוע לחיים וקיבה:

לקונסן. את הבעלי בתים:

מן הפטור על החיוב. דשמא יהו להם שני סאין אחד של טבל גמור ואחד הופרש ממנה לכהן המסייע ואי אמרת ליה דהדרא ולפרוש מינה משום קנסא סבר בעל הבית טבל גמור הוא ומפריש ממנה עלה דאידך ואיהי פטורה מדאורייתא אלא קנסא הוא:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף