רש"י/בכורות/ח/ב

רש"י בכורות ח ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מי כתיב מכל החיה ומכל הבהמה. דנידרוש מכל החיה שנתקללה יותר מבהמה:

[מכל הבהמה כתיב. משמע מבהמה המקוללת יותר כך נתקלל ואין לך מקוללת בבהמה גסה יותר מחמור]:

כך נתקלל הוא מבהמה אחד לשלש. כגון בהמה דקה טהורה דעיבורה לה' חדשים ובג' זימני (תלתא) הוי ט"ו:

אי בעית אימא מכל הבהמה. דמשמע מכל הבהמה המקוללת יותר:

ואיבעית אימא. לשם קללה נאמר הלכך קללה חמורה שתוכל לדרוש מן הפסוק שדי עילויה. והכי נמי איכא לאקשויי ואימא כשם שנתקללה בהמה מחיה אחד לשנים ומאי ניהו חמור משועל כך נתקלל הוא מחמור אחד לשנים דהוו להו ב' שנים אלא איכא לתרוצי קללה שדי עילויה ועוד מכל הבהמה ומכל החיה כתיב דמשמע דמשום בהמה שיתירה קללתה על שום חיה ומצינו חמור מקולל מחתול אחד לשבע:

לכמה מיעבר ומוליד. כמה שוהה עיבורו במעיו:

דבי אתונא. מקום:

והא משמשי שמושי. ואי הוו מעברי לא הוו משמשי שדרך חיה ובהמה מאחר שנתעברה אינה מקבלת זכר:

והא חכימי. הנהו סבי וירדו לסוף המעשה:

זיל זכינהו. נצחם:

ביסתרקי. כסאות:

כי מטא להתם. לכרך שלהם:

עביד חיותא. מחתך בהמה:

ואנא רישא דחיותא אמרי לך. בתמיה:

סגי. צעוד ולך לפני:

דרי כריכא דקני. טול חבילה של קנים וכי מטית התם נגד הפתח זקוף החבילה לארץ:

כמאן דמיתפח. כאדם העומד לפוש:

אזל. ר' יהושע:

אשכח דרבנאי. אורבים:

מבראי. שלא יצא אחד מן הזקנים לחוץ:

מגוואי. שלא יניחו אדם ליכנס וכי חזו הנך סבי כרעא דעיילא קטלי להו [לבראי] שהיתה אסקופת החדר עבה ושופכין סובין או עפר עליה וניכרות בה פסיעות האדם וכי חזו כרעא דעיילא קטלי לשומרי [בראי] כי הניחו לבא וכי חזו כרעא דנפקא קטלי להו [לגוואי] שהניחוהו לצאת והשומרים לא היו הורגים שום אדם אא"כ נכנס כולו לפנים על כרחן או אחד יוצא כולו לחוץ:

אפכיה. רבי יהושע לסנדליה ועמד על האיסקופה ונראית פסיעה אחת נכנסת ופסיעה אחת יוצאה ודחפוהו השומרים ויצא וכשבאו הזקנים ראו כן ודימו ששני בני אדם הן אחד נכנס ואחד יוצא וקטלינהו לכולהו שומרים ואח"כ נכנס רבי יהושע:

ינוקי מלעיל. בעלייה. ולהרע נתכוונו שהנותן שלום לעליונים תחלה הורגים אותו התחתונים ואומרים אנו הזקנים ולנו היה לך ליתן שלום תחילה והנותן שלום לזקנים הורגין אותו הבחורים ואומרים הלא אנו חשובים מהם שאנחנו למעלה והם למטה:

מאי עבידתיך. מאי בעית הכא:

אי הכי. דחכימא את ניבעי אנן מינך:

אי זכיתו בי. אם תנצחוני:

דמידלו מינה. שמיוחסת מן הראשונה ושואל אותה הרי יש לו ללמד הואיל ולא נתנו לו את הראשונה כל שכן זו:

סיכתא. קביליי"א:

[דצה] לתתאי. דצה השפיל ידו ונעצה בכותל במקום שאין חור ולא על דלי דצה הגביה [ידו] ודצה במקום שיש חור ועל:

גברא דאוזיף וטריף. שהלוה מעות לחבירו ולא נפרע ממנו אלא בקושי שטרף לקוחות:

מאי חזי דהדר אוזיף. לאחריני ולא נתייסר מן הראשון:

לאגמא. ליער:

קטיל קמא טונא. חתך חבילה ראשונה ולא מצי ביה להרימו על שכמו:

הדר קטיל ומנחה עליה. הואיל וצריך סיוע אחרים עד דמיתרמי' איניש ומדלו ליה. והאי נמי הואיל והפסיד באמנה ראשונה חוזר ומאמין לאחרים עד שמזדווג לו לאדם נאמן ומשתכר בו:

מילי דכדי. דברי רוח. ל"א מילי דכזיב דברי כזב:

כודנתא. פרידה:

והוה תלי פיתקא. שטר בצוואר הוולד:

הי נינהו מילי דכדי. אלו הן דברי רוח:

סיליתא. שיליא:

מפארי. עשו לי חבלים מסובין ואם אינכם עושין שאילתי אף אני לא אעשה שאילתכם:

חייטיה. תפור אותה:

כרוכו לי גרדי מינה. הוציאו לי ממנה חוטין כדרך נשים שמוציאין חוטין מן הבגד ותופרין אותו בהן:

גרדי. בלע"ז פירנ"ש:

משרא דסכיני במאי קטלי ליה. ערוגה דסכיני במה קוצרין אותה:

זגתא. תרנגולת:

ורצוצא דמית. אפרוח שמת בקליפתו:

אחוי לן מנא דלא שוי חבליה. הראנו כלי שאינו שוה ההפסד שהוא מפסיד:

בודיא. מחצלת:

לא על בתרעא. שהיה ארוך ורחב יותר מן הפתח:

אייתו מרי. פשויי"ר בלע"ז:

וסיתרו. פתח הבנין והכותל עד שיכנס:

אייתינהו. למיעל בספינתא הואיל וזכינהו. היה מביאם אחד אחד בפני עצמו ומכניסו לחדר:

וכי חזייה שיתין ביסתרקי. סבר כל חבירי יבואו כאן:

אמר ליה. רבי יהושע:

לספונא. רב החובל:

שרי ספינתך . התר ספינתך ולך:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף