רש"י/בבא מציעא/פט/ב

רש"י בבא מציעא פט ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אכשורי גברא. להכין עצמו לאכילה מרובה לא מיבעיא לן שהרי לא אסרה עליו תורה והאי לאו כענבים ודבר אחר דמי דהתם גבי ענבים אכשורי פירא הוא:

פועלין אוכלין ענבים. כל אכילתן משהין עד שמגיעין לראש אומניות שהן בגלוי והשמש מכה אותן וממתקן:

ראשי אומניות. ראשי שורות הכרם בלשון ארמי אוציית"א ובלע"ז אורמ"ן:

התם משום ביטול מלאכה. שמבטל עצמו כשמהבהב:

דאיכא אשתו ובניו. שלא נשכרו אצל בעל הבית ומהבהבין לו:

ולא יכמור. יחמם שמטמינם בעפר חם:

ולא יפריך. בלציי"ר בלע"ז כמו שעושין לתפוחים:

על יד. מיד ליד:

עודרין מוסקין בוצרין גודרין. כולם לשון לקיטה הן לכל מין ומין:

ופטורין. מן המעשר ולא אמר מקח הוא לפי שאין זה תנאי שכרן אלא התורה זכתה להם:

בפיתם לא יאכלו. משום דינא נקט ליה לפי שאוכלין הרבה:

לא יספות. יטבול קס"ד משום ענבים ודבר אחר קאמר ולא משום מעשר אלמא אכשורי פירא אסור:

מלח ודאי כענבים ודבר אחר דמי. ואע"ג דעלייהו דענבים קא מבדר ליה ולאו מילתא באפיה נפשיה הוא ספת מ"מ דבר אחר הוא אבל מהבהב אימא לך דשרי:

לעדור. לחפור:

לקשקש. לכסות שרשים המגולים:

הרי זה לא יאכל. מן הזיתים שבאילן דבעינן שעת גמר מלאכה:

שכרו לבצור. בענבים:

למסוק. בזיתים:

ללקט. בשאר פירות אותן הנושרין על גב הקרקע:

קצץ. והתנה עם בעל הבית ע"מ שאוכל הוה ליה כעין מקח:

אחת אחת אוכל. דפחות משתים לא חייל איסור שם גורן בדבר שלא נגמרה מלאכתו:

שתים שתים לא יאכל - דשתים מכי מטי להו מילתא דחשיבותא כגון קציצה או מקח חייל עלייהו שם גורן כדיליף אסמכתא מקרא לקמן וקביעותא דקציצה ומקח דרבנן היא כדאמרן לעיל (פח:) דאי מדאורייתא. אין חילוק בין שתים לאחת:

וסופת במלח ואוכל. קס"ד ספיתא במעשר לא מהניא ולא נקט ליה אלא לאשמועינן דלא מעכב עליה בעל הבית:

אהייא. איצטריך לאשמועינן:

אלא לאו. ארישא דלא קצץ:

כאן בארץ כאן בחוצה לארץ. וספיתא לאו משום ענבים ודבר אחר לענין דינא נקט לה אלא משום חשיבות אכילה לענין מעשר נקט ליה ואסיפא קאי:

בארץ. דמעשר דאורייתא הוקבעה ספיתא דספיתא במלח גמר מלאכתייהו דגלי דעתיה דלית ליה גורן אחרינא:

מותר לכתחילה. בתמיה היכא דמעשר דידיה מדרבנן תקבע ליה ספיתא מדרבנן דכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון:

תרתי קבעא ספיתא. כדיליף לקמן בפחות משתים לא הוי גורן:

קצץ בין ספת ובין לא ספת. קציצה משוי גורן כשהן שתים ואחת אחת אוכל שתים לא יאכל וכיון דאכילה על ידי קציצה ליתא בשתים אלא באחת לא קבע בהם ספיתא משום הכי קתני סופת במלח ואוכל ואסיפא דוקא קאי:

לא קצץ ולא ספת אוכל שתים. ספת לא יאכל שתים דקבעא ספיתא ומשום הכי קתני בברייתא קמייתא ולא יספות דלאו בקצץ איירי ואכילתו בשתים שתים:

ותרתי דקבעא ספיתא מנלן. כלומר מנלן דבעינן תרתי ובציר לא:

כי קבצם כעמיר גורנה. אין גורן בלא קיבוץ ואין קיבוץ פחות משתים:

המרכסות בתבואה. ששורין שעורין במים ומייבשין אותן בתנור ודשין אותן בפרות להסיר קליפתן והוא חושלא:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---