רש"י/בבא מציעא/נד/א

רש"י בבא מציעא נד א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הבעלים נותנין. על כרחן עשרים ושש שאי אפשר לתת לזה באחד ועשרים שנמצא הקדש נפסד בחמשה סלעים ולבעלים נמי לא פחתינן מן הקרן ששמאה איש אחר הלכך נותנין כ"א לקרן וחמשה לתוספת חומש ועל עילויו של זה שהעלה בדמיו סלע אין מוסיף חומש אלא על קרן ששמאה הוא:

עשרים וחמש הבעלים נותנין שלשים. והתם (ערכין ד' כז:) פריך ונימא לגיזבר אתא גברא בחריקאי הרי בא אחר תחתינו שחפץ ליתן כמה שעולה קרן וחומש שאמרתי ואין הקדש נפסד ולמה נכוף את זה לתת שלשים וסיום המשנה אמר אחד הרי הוא שלי בעשרים ושש. אומר הגעתיך:

ש"מ חומשא מלבר. מדקתני חומש על עשרים סלעים חמש סלעים הרי חומש מן החוץ:

הוא וחומשו חמשה. היינו חומש מלבר שהוא רביע של קרן:

חומש מעכב. אכילה חוץ לחומה עד שיתן החומש:

אכנפשיה. מאיליו אינו בכלל הפדיון שארבעה הזוזים פדו מעשר שהוא כנגדם:

או דלמא ארבעה בחמשה פריק. כך הוא גזירת הכתוב שהחומש מן הפדיון הוא ואין שוה ארבעה נפדין בפחות מחמשה:

הדמאי. מעשר שני של דמאי שחייבו חכמים להפריש הלוקח מעם הארץ:

אין לו חומש. אם פודהו בעליו:

ואין לו ביעור. בשנה שלישית שנצטוו ישראל לבער כל מעשרותיהם מן הבית ולתת למי שהם רוצים כדכתיב (דברים יד) מקצה שלש שנים וגו':

הא קרן יש לו. דכל זמן שלא פדאו אסור לאוכלו חוץ לחומה:

מ"ט. אין לו חומש ויש לו קרן:

דמעכב מדאורייתא. במעשר דאורייתא:

איתיה בדרבנן. במעשר דמאי דרבנן:

בשבת. מפני כבוד שבת לא יעכב מלאכול בשביל חומש:

מדקאמר רבי נראין דברי ר' אליעזר בשבת. אבל בחול אינו רואה את דבריו:

מכלל דאיהו אפילו בחול. אמר יאכל ובמעשר ודאי קאמר:

דכ"ע חומש לא מעכב. שיהא האוכלו לוקה עליו משום לא תוכל לאכול בשעריך (שם יב):

והכא בחוששין לפשיעותא. הא דקאמר רבי יהושע לא יאכל מדרבנן קאמר שמא יפשע ויתיאש ולא יתן חומש עוד:

הואיל וגזברין תובעין אותו. את החומש וליכא למיחש לפשיעותא:

נראין דברי רבי אליעזר בהקדש. הואיל וגזברין תובעין אותו:

הרי אמרו. במסכת בכורות בפרק בתרא (ד' נא.):

ונתן הכסף. ואם המקדיש יגאל וגומר ויסף חמישית כסף ערכך עליו והיה לו:

תרומה. זר האוכלה בשוגג:

אינה משתלמת. מעות אלא פירות חולין שהתשלומין נעשין תרומה כדכתיב בו את הקודש מה שהוא נותן לו נעשה קודש אלמא מידי דחזי להכי בעינן:

שלא מן החולין. מעות או בגדים שוה כסף:

עליו. בכולהו חומשין כתיב יוסף עליו:

ולא אכלה. דהיא חוזרת בעין:

משלם את הכפל. של קנס גניבה במעות:

דמי תרומה. כמה שהיא שוה לימכר בשוק ודמיה פחותין מדמי חולין שאינה ראויה אלא לכהנים ואינה ראויה בימי טומאתו ואם מטמאה אסורה באכילה לפיכך דמיה מועטים והיינו דקאמר דמי תרומה:

אכלה. בשוגג דלא ידע שהיא תרומה:

שני קרנין. אחד לקרן ואחד לכפל וחומש בשביל אכילתה:

מן החולין. פירות מתוקנין:

והקרן. השני שהוא בא מחמת כפל של קנס גניבה משלם נמי דמי תרומה כלומר מעות כמו שנמכרת תרומה בשוק:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---