רע"ב/מכשירין/ה

רע"ב ‏ מכשירין ה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף משנה מפרשי הפרק שנדפסו על הדף רע"ב תוספות יום טוב תפארת ישראל - יכין מפרשי המשנה פירוש המשנה לרמב"ם ר"ש הון עשיר רש"ש דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

מי שטבל בנהר. ומים שעליו מכשירין, שהרי לרצון הן:

והיה לפניו נהר אחר, ועבר בו. ומים שעליו מן הנהר השני אינן לרצון ואינן מכשירין:

טיהרו. מי הנהר השני, מים שהעלן עמו מן הטבילה, ואין מכשירין לא אלו ולא אלו:

דחיו. דחהו:

לשכרו. שהיה חברו שיכור ומתוך שכרותו דחהו והפילו בנהר:

וכן לבהמתו. שהפיל את הבהמה בשכרותו בנהר, והיו עליו מי טבילה, ועל הבהמה מים לרצון:

טיהרו שניים. שהיו על ידי שכרות ולא לרצון:

את הראשונים. שהיו לרצון:

ואם כמשחק. דחה את חברו בנהר או את הבהמה, גם השניים בכי יותן, דכולהו לרצון נינהו:

ב

הנתזין. שלא בכונה:

העושה ציפור במים. שמעלה על פני המים רתיחות כמין אבעבועות:

הנתזין. בעשיית אבעבועות:

ואת שבה. דהיינו מי אבעבועות עצמן. ואית דגרסי, העושה צנור במים. כמו שעושים הנערים כמין צנור של קנה או של עץ חלול, לנתז ממנו המים בצחוק:

ואת שבה. המים הנשארים בצנור:

ג

ובללן שינוגבו. בלל כל הפירות במים, שכשיהיו המים מפוזרים בכל הפירות, יתנגבו יותר מהרה:

וחכמים אומרים אינן בכי יותן. והלכה כחכמים:

ד

לעמקו בכי יותן ולרחבו אינו בכי יותן. כשאדם מודד עמקו של בור בקנה, ניכר רושם המים בקנה עד כמה הן מגיעים, ומתוך כך יודע עומקו, לפיכך רוצה הוא במשקה שברושם. אבל לרחבו אינו רוצה במשקה שברושם. והלכה כרבי עקיבא, שחזר רבי טרפון להיות שונה כדבריו:

ה

לידע כמה מים יש בו. רוצה במשקה שברושם, כדאמרן, לפיכך הוי בכי יותן. אבל לידע אם יש בו מים, אין צריך רושם של משקה:

ושבאבן. כלומר, שבאבן נמי טהורים, שאין מכשירים:

ו

החובט על השלח. מכה בעור אחר רחיצתו כדי לנערו מן המים:

השלח. העור כמות שהוא כשמפשיטים אותו מן הבהמה (בראשית לז) נקרא שלח. תרגום ויפשיטו, ואשלחו:

שהוא מתכוין שיצאו עם הצואה. מתכוין שיצאו המים עם הלכלוך שנתחבר בהן, לפיכך מכשיר מה שנתז ממנו ואפילו שהוא בתוך המים. ואין הלכה כר' יוסי:

ז

העקל. מקום בשולי הספינה שמתקבצים שם המים הנכנסים בסדקים של ספינה:

אם ניער. להסיר המים שעליהן. כמו המנער טליתו:

לצרפה. לבדקה אם המים נכנסים לתוכה אם לאו. פירוש אחר, לחזקה ולחסמה. לפי שכשהיא ביבשה, נבקעת מאליה, ומכניסים אותה בים כדי שתשרה במים ויסתמו בקועיה וסדקיה:

מסמר לגשמים לצרפו. לחזקו ולחסמו, כשיבואו עליו מים לאחר שנתלבן באש:

אוד. עץ שמקצתו אכלה האש:

ח

קסיא של שלחנות. כיסוי שמכסין על השולחן שלא יפול על המזון שעליו מים או דבר של טנוף ולכלוך:

והשיפא של לבנים. מחצלת של שיפא ושל גמי שמכסים על הלבנים להגן מן הגשמים. והרי אלו כמו בשביל שלא ילקה הכותל שאינן בכי יותן:

אבל אם ניער. שמתכוין להדיחם, הרי זה בכי יותן:

ט

כל הניצוק טהור אם מערה מכלי טהור לכלי טמא, מה שבעליון טהור, דניצוק אינו חיבור. חוץ מהני דחשיב, מפני שסולדים לאחוריהם, כשהקילוח נפסק, חוזר הנשאר למעלה:

מדבש הזיפים. אית דמפרשי דבש טוב וחשוב, שמתוך חשיבותו מזייפין אותו ומערבין בו פסולת. ואית דאמרי, על שם מקומו שבא מזיף. כמו בבוא הזיפים ויאמרו לשאול (תהילים נד ב):

והצפחת. מאכל עשוי מקמח ודבש והוא רך כל כך שיכולים להציקו. ודומה לו כצפיחית בדבש (שמות טז):

המקפה. תבשיל שאינו לא רך ולא קשה אלא קפוי, קרוי מקפה:

של גריסין. פולים טחונות וגרוסות בריחים:

ושל פולים. שלימות שאינן גרוסות בריחים:

מפני שהיא סולדת לאחוריה. כשהקילוח נפסק, חוזר אותו עמוד השותת שהיה קצתו במשקין טמאין שבכלי התחתון ונמשך למעלה למשקין שבכלי העליון הטהור, ומטמא כל מה שבכלי העליון:

י

המערה מחם לחם. הכי נמי איירי שמשקין שבכלי עליון שמערה ממנו, טהורים. ושבכלי תחתון שמערה לתוכו, הן טמאין:

מצונן לחם טמא. שתחתון החם מעלה הבל לעליון הצונן ומטמאו, שהענן העולה מן החם כמשקה הוא חשוב:

וכוחו של תחתון יפה. שחומו גדול משל עליון. ואין הלכה כר' שמעון, שכיון שהעליון חם, אע"פ שהתחתון יותר חם ממנו, אין פעולתו של תחתון ניכרת בעליון ואינו מטמאו:

יא

ומגיסה בקדירה. מהפכת בכף שבידה לתבשיל שבקדירה:

אם הזיעו ידיה. מהבל הקדירה, נטמאו ידיה כאילו נגעה במשקה שבקדירה:

היו ידיה טמאות. אם הזיעו ידיה, נטמאת הזיעה מחמת ידיה, ונטמאת הקדירה, לפי שההבל מחבר בין הזיעה שבידיה למשקין שבקדירה:

ר' יוסי אומר אם נטפו. אין הקדירה טמאה אא"כ נטפו טיפין מן הזיעה שבידיה לתוך הקדירה. ואין הלכה כר' יוסי:

היין שבכף טהור. ואינו מכשיר, דלא הוחשב להיות משקה עד שיערה אותו לתוך הכלי. וכמו שאין לו תורת משקה לענין הכשר, כך אין לו תורת משקה לענין טומאה ולענין יין נסך:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >

מעבר לתחילת הדף