רמב"ן/ראש השנה/יג/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות רי"ד רמב"ן רשב"א ריטב"א פני יהושע טורי אבן ערוך לנר רש"ש |
עוד אכתוב מעט בזה הפרק בשיטה זו שאמרנו בגמ' אמר ליה רבי שמעון שזורי קאמרת הוא סבר יש בילה ורבנן סברי אין בילה. ויש כאן קושיא מפורשת לרבי שמעון שזורי הני כמאן שוינהו רבנן ומדר' שמעון שזורי נשמע לרבנן דלאו טעמא הוא כדרבה. והמפרשים האריכו בתשובת שאלה זו ולא עלתה בידם כלל.
והריני מפרש שיטה זו מתחילתה שהיא צריכה להתלבן מעיקרא הכי מתמה רבה היכן מצינו השרשה לענין מעשר הא בדברים שזרען נאכל והם אין נאכלין אחר התחלת פרי הלכו בהן כגון חנטה באילן ושליש בתבואה וזיתים ובדברים שהן נאכלין ואין זרען נאכל אחר לקיטה הלכו בהן כגון ירק ואלו אם זרעם עיקריהו כתבוא' ואם ירקן עיקריהו כירק ומתרץ מפני שאי אפשר שהתבואה הבאת שליש שלה כולו כאחת והירק אע"פ שאילו לקיטתו כאחת אין אדם עושה גורן אחד משני לקיטות שלו אבל אלו עושין פרכין פרכין ונלקטין פרכין פרכין ואדם כונס מכולן גורן אחד והרבה פעמים נמצא תורם מן החדש על הישן לפיכך הלכו בהן אחר השרש' שהיא נעשית כאחת. ואפשר שהוא מדבריהם שהמעשר שלהן עצמו מדבריהם הוא כדברי רש"י ואע"ג דתני שביעית י"ל שאין לך חייב בשביעית מן התורה אלא גדל בחיוב ונלקט בחיוב ולקיטה וחנטה מדבריהם הוא או שי"ל דדין תורה הוא הואיל ועושין פרכין פרכין שנלך אחר דבר שיש לו גורן אחד בין למעשר בין לשביעית דהיינו השרשה ותניא בתורת כהנים לענין שביעית מנין לאורז ולדוחן ולפרגין ולשומשמין שהשרישו לפני ר"ה כונסן אתה בשביעית ת"ל ואספת את תבואתה בשביעית יכול אע"פ שלא השרישו ת"ל שש שנים תזרע ואספת ששה זרעי' ששה אספים לא ששה זרעים ושבעה אספים ושמא מכאן למדו שנלך אחר אסיפה שהיא כאחת. זו היא שיטת השמועה הזו.
ולענין הקושיא שאמרנו מדברי ר"ש שזורי אני אומר דרבה הכי קאמר ר"ש שזורי קאמרת הוא סבר יש בילה ולדבריו לא קאמינא דאיהו ודאי כיון דמוסיף פול המצרי והוא אינו עושה פרכין פרכין אלמא לדידי' טעמא אחרינא הוא אלא לרבנן קאמינא דלית להו אלא הני וקאמר דעל כרחך לא משתני הני אלא משום דעושין פרכין פרכין וקא סברי אין בילה וכיון דאיתריץ טעמיה דרבה לרבנן לא חשו בגמרא לפרושי טעמא לרבי שמעון שזורי ואפשר דאיהו אית ליה השרשה במעשר בירקות כגון הני ובצלים הסריסין ולא הלכו בירק אחר לקיטה אלא בנוטע לירק וירקו נאכל ורבה לרבנן קא מתמה ולרבנן קאמר וה"נ מסקי' דהכל הולך אחר גמר פרי (כפול) המצרי והיינו לרבנן משום דפריו נגמר כאחד ודמי לשליש דתבואה דהוא נמי כיון שהביא שליש גמר פרי הוא שזורעין אותו ומצמיח וכן מפורש בירושלמי (שביעית ב,ה):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |