רמב"ן/עבודה זרה/סא/א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רי"ד - מהדורה קמא רמב"ן רשב"א ריטב"א מהר"ם חי' הלכות מהרש"א חתם סופר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
המטהר יינו של עכו"ם ונתנו ברשותו בבי' שהוא פתוח לרשות הרבים וכו'. פי' רש"י ז"ל והוא שכתב לו הקתבלתי כדקתני סיפא אבל לא כתב לו התקבלתי לא והפי' הזה לא נתחוור לי משום דסיפא דקתני סתם מותרלדבריו ארישא קאי ומותר בעיר שיש בה ישראל ועכו"ם קתני דאי בשומר אפי' לא כתב נמי וא"ה לערבינהו וליכרוך וליתני בחדא המטהר יינו של עכו"ם וכתב לו התקבלתי ונתנו בבית שהוא פתוח וכו' אבל אם (לא) רצה ישראל להוציאו ואינו מניחו אסור עד שיושיב שומר.
ובתוספתא (ח,ג) מצאתי ישראל שהכניס יין ברשות עכו"ם אם יש עליו [מפתח או חותם מותר ואם לאו אסור, לוה עליו] מן העכו"ם אע"פ שיש עליו מפתח או חותם אסור ואם היה אוצר פתוח לר"ה מותר בעיר שכולה עכו"ם אסור עד שיושי' שומר זה לשון התוספתא.
ומדקתני לוה עליו מן העכו"ם מותר בפתח פתוח לר"ה שמעי' מינה דה"ה ליינו של עכו"ם ברשותו ולא כתב לו התקבלתי דהא כי הדדי נינהו וש"מ דרישא דמתני' כשלא כתב לו התקבלתי ואפ"ה בבית פתוח לרה"ר מותר ואין לפרש משנתנו במפתח וחותם מדלא מדכר ליה במתני' כלל אלא ר"ה דקתני הוא התירו דכיון דעבדי כ"ע מירתת אמר השתא חזו לי ומפסדי לי מינאי דלא זבני מינאי וכממונה שאינו בא לקיצין דמי.
ונראה שפי' הענין אינו במניחו בחצרו של עכו"ם אלא ברשותו של עכו"ם היה כגון אוצרו שהוא פתוח לר"ה וכיון שנעל ישראל אוצרו אע"פ שאין לו מפתח ולא חותם היין מותר שאם בא עכו"ם להכנס שם דרך ר"ה מירתת משום הפסד ממונו אמר השתא חזו לי ישראל עוברי דרכים ומפסידנא חמרא.
ודמיא לי הא מילתא לההיא דאמרן בפ' אין מעמידין בין הגתות שנינו דכ"ע אפכי מירתת אמר השתא מפסדו לי אלא דהכא אפי' בחביות פתוחות משמע דמותר כיון דלא נמצא העכו"ם עומד שם והתם בחביות פתוחות כיון דבידו הן לא קפיד ולא מירתת ואפשר דאף זו בסתומות ומיהו אם נמצא שם העכו"ם עומד בצד היין אסור דלא עדיף מביתו של ישראל דקתני אם יש עליו מלוה אסור.
ויש מי שהקשו מעכו"ם שהיה מעביר חבית ממקום למקום והודיעו שהוא מפליג דאסור ואע"ג דאיכא רוכלין ועוברי דרכים באורחא ולא דמיא דהתם מה יאמרו אין הכל יודעין בחבית זו שהיא של ישראל פלוני אבל כאן כיון שהאוצר בחזקת של ישראל והוא מלאהו יין כל שרואה העכו"ם נכנס יודע שנאסר היין.
וסיפא דמתני' כשאין ביתו פתוח לר"ה וה"ק המטהר יינו של עכו"ם ונותנו ברשותו והלה כותב לו התקבלתי ממך מעות מותר כלומר אע"פ שאין עליו לא מפתח ולא חותם דכיון דאין העכו"ם דר באותו חצר ואין לו כלום ביין הרי הוא כשואל בית מיוחד מעכו"ם ומלאהו יין של ישראל שהוא מותר כיון שהוא דר באותה העיר דמסתפי מיניה והך נמי בשלא נמצא העכו"ם עומד שם הא נמצא אסור כיון שהבית שלו אינו נתפס עליו ואם אינו מניחו להוציאו מרשותו עד שיתן לו מעותיו אע"פ שכותב לו התקבלתי ואע"פ שלא נראה העכו"ם שם כיון שהרשות והיין הכל שלו ואינו משתמר עד שיושיב שומר כדקתני בתוספתא שאין כתיבת התקבלתי אלא הערמה זו היא דרך ישרה במשנה זו וכך העמידה הר"א ז"ל ובעיר שכולה עכו"ם נמי אי איכא רוכלין המחזירין בעיירות שרי וכולה שמעתא כדאיתא ואין הדבר ראוי להורות בפני עמי הארץ ומפני כך השמיטה רבינו הגדול ז"ל ולא רצה לפרסם בה היתר משום פירצה.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |