רמב"ן/עבודה זרה/יט/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י רמב"ן רשב"א ריטב"א מהר"ם חי' הלכות מהרש"א חי' אגדות מהרש"א רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
הא דתנן אין מוכרין להם במחובר לקרקע. ופירשו בגמ' משום חניה בקרקע ק"ל והא לא מתסרא חניה אלא בא"י כדמוכחא שמעתא לקמן וכדפי' רש"י ואם באת לומר דמתני' ר"מ היא דאסר מכירת שדות בח"ל משום גזירה ומ"ה אסר ברישא כל שמחובר לקרקע כקרקע א"כ ליתא למתני' מקמי דר' יוסי דקי"ל כוותי' ומדשקלי וטרו בה בגמרא משמע דהלכתא ורבינו הגדול פסקה בהלכותיו.
וא"ל סתים רישא משום פירושא דסיפא ואין מוכרין להם במחובר לקרקע קתני. והדר תני כיצד אין מוכרין קרקע ומחובר לה, כנ"ל.
וא"ל נמי ואפילו בח"ל קאמר ומשום גזירה דא"י דכיון דאפשר למוכרן קצוצין אין מוכרין להם במחוברין אבל שדות ובתים לר' יוסי כיון דלא אפשר שרי לזבוני להו דלא גזרינן אטו ארץ ישראל.
ובפלוגתא דר"מ ור' יהודה פסק רבינו הגדול ז"ל כר"מ דסתם מתני' כוותיה (וקאמרינן עלה מנה"מ א"ר יוסי בר' חנינא דא"ק לא תחנם לא תתן להם חנינה בקרקע ובהמה מאי חניה בקרקע אית להו) ולאו קושיא היא כלל דמחובר לקרקע סתם מתני' דלא כר"י דלא שרינן ע"מ לקוץ דילמא משהי לה ולא קציץ (ופלוגתייהו) בבהמה ע"מ לשחוט נמי בהא שייכא וכל דכן הוא (ועוד) [ובהא] נמי סתם רישא דמתני' כוותיה דקתני אין מוכרין להם בהמה גסה ולא קתני אבל מוכר הוא ע"מ לשחוט ואע"ג (דכר') [דבדר'] יהודה נמי לא קתני לה משום דלית הלכתא כוותיה לא תנא לסבריה עד סיפא במחובר לקרקע והרב התלמיד ז"ל אמר דהלכתא כר"מ מטעמא אחרינא משום דגזירה הוא דקא גזר והלכה כר"מ בגזירותיו ולאו דוקא הוא ומ"מ לשחוט דפליגי בה לאו גזירה היא אלא בטעמא פליגי ואע"ג דעיקר מילתא גזירה הא לא פליגי בעיקר מילתא דמר אמר גזרי' ומר אמר לא גזרינן.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |