רמב"ן/בבא בתרא/ק/א

רמב"ן בבא בתרא ק א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ולימא להו שקולו דידכו והבו לי דידי. כלומר אי הכי אמאי מה שנתן נתן.

הא מני רבי יהודה היא דאמר רבים שיבררו להם דרך לעצמן מה שביררו ביררו. וכ"ש במתניתין שנתן להם מעצמו ושלו לא הגיעו כבר פירשו בגמרא שאין חליפיו חליפין ובעינן לרבי אלעזר רבים גזלני נינהו פירושטעמא דרבי אליעזר מיבעיא ליה ולאו אמתני' קאי.

וטעמא מאי, פי' למ"ד אין הלכה כרבי אליעזר דכיון שאין הלכה כמותו לא מוקמינן מתני' בהכי ואע"ג דבמתניתין נתן להם מדעתו טעמא מאי כלומר אמאי לא אמרינן להו הבו לי דידי ושקולו דידכו ופריק משום דרב יהודה דכיון דהחזיקו בו כדי' שהוא עצמו נתן להם אע"פ שבתורת חליפין נתן להם אסור לקלקלו שהרי ברשות נתתי. ורבי אליעזר רבים במאי קנו לה. למ"ד אפילו בשלא אבדה להם דרך באותה שדה קאמר רבי אליעזר מה שביררו ביררו במאי קנו לה ומפרקינן בהלוכה. זהו פירוש הסוגיא שפי' ה"ר שמואל ז"ל.

ואינו נכון, דמעיקרא כי קס"ד דרבי אלעזר בשאבדה להם דרך קאמר הוה ניחא לן טעמא דמתניתין דכשאבדה להן דרך דמי ולא עוד אלא שהלכה כדברי רבי אליעזר למאן דמוקי לה לרבי אליעזר בשלא אבדה להן דרך ואין הלכה כמותו אמאי קשיא לן מתניתין.

אלא הכי פירושא: הא מני רבי יהודה דאמר מה שביררו ביררו אע"פ שהיא גזלה בידם ואקשינן ותיהוי נמי מתני' רבי יהודה משום רבי אלעזר וכי לרבי אליעזר גזלני נינהו וברייתא גופה קשיא ומפרקינן כי א"ר אלעזר כשאבדה לה דרך באותה שדה שאם ביררו דרך לעצמן מה שביררו ביררו ואומרין לו הבא ראיה שאין זו הדרך שלנו וטול ואע"פ שביחיד עליו הראיה יפה כח רבים ואקשינן אי הכי למה אמרו אין הלכה כרבי אלעזר והרי דבר ברור אמר ומפ' מאן דמתני הא לא מתני הא דלמאן דאמר אין הלכה כרבי אליעזר אע"ג דגזלני נינהו אין מוציאין מידם ואין טעם בדבר לפיכך פסקו שאין הלכה כמותו והדרינן דקושיין קמייתא ואמרינן טעמא דמתניתין מאי היא לדברי הכל דאי דרבי אליעזר כשאבדה להן דרך במתניתין לאאבדה להן דרך א"נ אין הלכה לא מיתוקמא מתניתין בהכי ומפרקי' טעמא דמתניתין משום דרבי יהודה וכו' שלא שאל וברשות ירדו ומשנתנו דברי הכל וכיוצא בסוגיא זו תמצא בפ' הניזקין ורבי יצחק לית ליה המוצא אבדה לא ישבע הוא דאמר כר' אליעזר בן יעקב ורבי אליעזר בן יעקב לית ליה המוצא אבדה פטור ואמר רבה וכו' וקם ליה רבי יצחק דלא כרבי אליעזר לפי הפי' הנכון שכבר כתבנו שם.

ורבינו תם ז"ל היה מפ' דמתניתין בשאבדה להם דרך בשדהו וביררו להם אחרת ונטלה ונתן להם מן הצד מה שנתן נתן ואותו דרך שלו שביררו לעצמן לא הגיע ואקשינן אמאי לא הגיעו כל כמינהו שביררו לעצמו כיון שהוא נותן להם דרך ומפרקינן גזרה שמא יתן להם דרך עקלתון בידוע יותר מן הראשון ואקשינן ולימא להו שקולו מה שביררתם והבו לי מה שנתתי לכם ומפרקינן כיון שנתן נתן כרבי אליעזר ואקשינן והיאך אפשר כן וכי גזלני נינהו ומפרקינן אלא שנויה דשנינן לאו שנויה היא דלר' אליעזר בשאבדה להן דרך קאמר שיש להן כח לברור כדאמרינן לעיל ואכתי מה שנתן אמאי נתן וקאמרינן אלמא אמר רבה בר רב הונא אין הלכה כרבי אליעזר ואי בשאבדה להם דרך הלכה רווחת היא שאם ביררו ביררו ומפרקינן מאן דמתני הא לא מתני הא אלא אף בשלא אבדה להן דרך קאמר ומתניתין אתיא כותיה ובעינן וטעמא מאי למאן דמתני בשאבדה אמאי מה שנתן נתן משום דרב יהודה וכו' וזה החזיק בו אבל אותו דרך שביררו לעצמן שלא מדעת בעל הבית לאו מצר שהחזיקו בו רבים מיקרי אלא משום דרבים יפה כחן לברור דרך לעצמן ובעי' ואותו דרך שביררו להן לרבי אליעזר במה קנאוהו, כפר"ת ז"ל.

מודים חכמים לר' אליעזר בשביל של כרמים הואיל ונעשה להלוך. פי' שלא נעשה אלא להלוך נקנה בהלוך דרך הנאתו ואע"ג דלא עביד מעשה בגוף הקרקע כדאמרינן בפ' חזקת המציע מצעות בנכסי הגר קונה אבל שבילי השדות כיון דרויחי וחזו למשטח בהו פיס ולכמה מילי לא מיקני בהלוך.

מתניתין ושני כוכין אחד מימין הפתח ואחד מן השמאל. פי' לרבי שמעון דאמר מערה שש מצי למעבד כוכין מימין הפתח ומשמאלו שפתחה של מערה ד' אמות הרי נשתיירו שם שתי אמות לשני כוכין אע"ג דבשני כוכין שלשה אמות בעינן כדקתני מתניתין הא אוקימנא בגמרא במעמיקין והאי דלא אקשינן הכי בגמ' דעדיפא מינה אקשינן אבל לרבנן כל רחב המערה צריך לפתחה שהוא ארבע אמות.

הכוכין אורכן ארבע אמות. בתוספות למדו מכאן שקומ' האדם אינה ארבע אמות שהרי דפני הארון עבין ועוד שאינו נכנס דחוק כל כך ויתר מג' אמות היא דהא אמרינן שיעור מקוה אמה על אמה ברום ג' אמות ואי לא הוי אלא ג' אמות יטבע אלא יתר משלש הוא מעט ויכול לכוף ראשו ולטבול והא דבעינן ארבע אמות גבי היזק ראיה כדי שלא יגביה את עצמו ודאמרינן בתרגום אסתר גבי בני המן אצטליב על תלת אמין לא קשיא שחתוכי הראש היו כשנתלו.

ואני מצאתי בהגדת אלה הדברים רבה אמר ר"ש בן לקיש מנוול היה עוג מלך הבשן אע"פ שהיה גבוה שהיה ארכו תשע אמות ורחבו ארבע אמות והרי רחבו קרוב למחצית ארכו שאין בריות בני אדם כן ארכו של אדם שלש אמות ורחבו אמה שליש ארכו ועוג לא היה כן אלא רחבו ארבע אמות קרוב לחצי ארכו הוי שבריה מנוולת משונה מן הבריות ועוד דאיתא בפ' עשר תעשר בילמדנו אמרו לו לאיוב כלום יש לך עליה אלא שלש אמות משעת מיתתך ואתה אמרת אם עלי אדמתי תזעק.

וכן נראין הדברים, דמים שכל גופו וראשו עולה בהן בעודן למקוה והיינו ג' אמות ומגביה עצמו ויוצא מיד ולמה לי ראיה גדולה ממה שאמרו בעירובין (מ"ח א') הני ארבע אמות היכא כתיבן שבו איש תחתיו כתחתיו של גופו שלש אמות ואמה כדי פשוט ידיו ורגליו ואם תאמר כיון דעד פשוט ידיו אינו אלא ארבע אמות קאמר הכי מכל מקום הוה ליה למימר גופו כמה אלא שלש אמות גופו מכוונות הן עם ראשו.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >