רמב"ן/בבא בתרא/קסט/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רשב"ם תוספות רמב"ן רשב"א שיטה מקובצת מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א רש"ש אילת השחר שיח השדה |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אדהכי והכי שמיט ואכיל פירי. מהא שמעי' שהמלוה או הלוקח שטרפו ממנו מקחו והלך לו אצל הלקוחות יכול הוא לכופם בדין לדון עמו וב"ד נזקקין לטענותיהם ומחייבין ואין לקוחות יכולין לומר לו לך אצל לוה וכשיתחייב בדין ויהא בידך טרפה שכתבו לך על הלקוחות שלו הרי אנו פורעין אלא ילכו הם אם ירצו ויזקיקוהו לבא לב"ד דאי לא תימא הכי היכי אמרי' שמיט ואכיל פירי והרי אין בית דין מחייבין ללקוחות עד שיעמוד מוכר בדין ויתחייב אלא ש"מ לקוחות כמוכר וכן הלקוחותכלוה כדאקשינן אי הכי שטרי הלואה נמי ומהדרינן אמרי' פייסיה ב"ה בזוזי והם מחזרים אחריו ומיהו היכא דאיתיה ודאי מודיעי' ליה כגון דאזיל שליחא בתלתא בשבתא ואתי בארבעה וקאי בה' בבי דינא כדעבדינן בבני חורין מקמי אדרכתא כדאיתא בבבא קמא (קי"ב ב') ואי מצטרכי לקוחות זמן לאהדורי בתריה יהבי' להו עד שלשים יום שהוא זמן ב"ד ובלבד להוציא הדין לאמתו ולא לבא בעקיפין שכל זמן ב"ד אינו מן הדין אלא מדת רחמים נהגו חכמים עם בעלי דינין שלא לדחוק יותר מדי.
הבא לידון בשטר ובחזקה. פי' חזקת ג' שנים שכך משמע הלשון ר' סבר אותיות נקנות במסירה פי' ומאי בשט' בשט' ראובן שמכר שדהו לשמעון וחזר שמעון שמכר לאחרים בכך נדון באותו שטר וא"צ דבר אחר. ורבן שמעון בן גמליאל סבר אינו קונה במסירתו אלא אם יש לו בה חזקת ג' שנים והוא טוען לקחתיה בכך וכך נאמן וקנה.
ודחינן לה ומפרשינן כגון שנמצאו אחד מהם קרוב או פסול כלומר מאותן עדים החתומין על שטר המכר הראשון קרובים או פסולי' ומ"מ קנה הראשון שיש עדים על מכירתו שקנה בכסף או בחזקת נעל גדר ופרץ כל שהוא ועכשיו השני שהוא לוקח ראשון בא לערער על המוכר שטוען חזרתי ולקחתי' ממך וקניתי בשטר זה דר' סבר כר' אלעזר דאמר עידי מסירה כרתי נמצא השטר כשר אע"פ שעידיו פסולין וכשאמר לו שני לראשון קני לך הוא וכל שעבודיה קנה הקרקע וא"צ לחזקה ורשב"ג סבר השטר פסול ואין בו שעבוד נכסים והראשון לא קנה אלא בכסף או בחזקה נעל גדר וכיון שכן צריך השני לחזק' ג' שנים כדי שיהא נאמן לומר חזרתי ולקחתיה בכסף ולא בשט' זה אלא שהחזרת לי השטר כדי להחזיק השדה בידי ולא יהא לך ראיה על מכירה ראשונה שמכרתיה.
ויש מפרשים מאי חזקה דאמרי' הכא בשמעתין חזקה נעל וגדר ופרץ כל שהוא וכן פי' ה"ר שמואל ז"ל, ואפשר.
והוצרכתי לפרשה שלא יטעה אדם לו' שראובן שאוכל שדה שמעון וטוען לקחתיה ממך ונמצא לו שטר פסול שתועיל חזקתו כלום אלא לדברי כולם חזקתו אינה חזקה והכי תניא בתוספתא בפ' חזקת הבתים (ב,א).
אבל בירוש' במסכת שבועות (ו,ב) מצאתי דמיתי אהאיך פלוגתא דר' ורשב"ג המחזיק מחמת אונו ונמצאת פסול' אינה חזקה ר' ירמיה אמר במחלוקת שמואל א"ר ירמיה א"ר יעקב בר אחא בשם רבינא דברי הכל א"ר יוסי תמן בבא בשט' ובחזקה הכא בבא בשטר א"ר יודן תמן בבא בשתי כתי עדים הכא בכופה בראיותיו פי' ההיא פלוגתא דר' ורשב"ג בטוען שיש לו שטר וחזקה אבל ברייתא שלא טען מתחילה אלא שיש לו שטר וכיון שנמצאת פסולה הוא חוזר לדין בחזקה ולפיכך אינה חזקה ורבי יודן מתרץ דהתם בבא בשתי כתי עדים אבל ברייתא שהוא עצמו כופ' בראיותיו שמתחלה קודם ששלמה לו חזקתו היה אומר והוברר הדבר בב"ד ששטר פסול היה לו ולפיכך אין חזקתו כלום דכיון דמהדר אזיופיהו ומשקר בנפשיה בשקרא הוא דאחזיק.
ובשער מ' מספר המקח פירשה הגאון ז"ל לתוספתא זו משום שצריך לבאר ואליבא דר' ואתי' כר' ירמיה ירושלמי.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |