רמב"ן/בבא בתרא/קסב/ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רשב"ם תוספות רמב"ן רשב"א שיטה מקובצת חי' הלכות מהרש"א רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מילאהו בקרובים כשר. פי' ר"ח ז"ל שאם מילא שתי השורות של אויר מחתימת ידי עדים קרובים כשר, וכן פי' רבינו הגדול ז"ל. ואע"פ שלמחר יצא השטר לפנינו ואין אנו יודעים למה חתמו אין פוסלין אותו ואומרין דלכבוד בעלמא.
וכל שכן אם נמצאו האחרונים קרובים או פסולין שהשטר כשר ואומרין הראשונים חתמו לעדות ואלו האחרונים לכבוד בעלמא חתמו דלרבויי באינשי בעי לפרסומה למלתא כדרך שנהגו בכתובות ואין לחוש שמא יקיימו אותן מאותן העדים שלמטה דכיון שהן פסולין או קרובין מגלי' מילת' ולא אתו למסמך עלייהו שאם אין אתה אומ' כן אף בשני' הראשונים יש לחוש שמא יקיימו השטר מחתימתן של פסולין ואין לומר אין מקיימין אותו מן העדים של מעלה אלא מן העדי' שלמטה שהרי אמרו לקמן מקיימין מן העדים של מעלה ובשאר השטרות מכל תרי מינייהו מקיימינן ולא הוזכר מי מקיימן אלא בשטר הבאה הוא ועידיו הראשונים בשיטה אחת ושנים אחרים בשיטה אחרת ומשום כך חששא דאיתמ' בגמ' אבל בשאר כל השטרות שיש שם ארבעה וחמשה עדים מכל תרי מקיימינן דפשוט הוא זה וא"צ לכתוב.
והיינו דאמרינן במסכת גטין (י"ח ב') לחתום בתחלה קרוב או פסול אמרי לה כשר ואמרי לה פסול אמרי לה פסול משום דאתי לאיחלופי בקיום שטרות דעלמא ובסוף כשר לדברי הכל וכדמפורש התם ושמעת מינה שאין לחוש בה לשאר שטרות דעלמא שאפילו בשאר כל השטרות רשאין קרובים לחתום בסוף שהדבר ידוע שמשום תנאיהן חותמין.
ואם תשאל בתחלה נמי כי מחליף כשאר שטרות דעלמא מאי נפק' לן מינה דהא תניא הכא תתקיים עדות בשאר כבר פר"ש ז"ל שם דהכי אמר הרואה אותו חותם בתחלה במקום שאמר כולכם אומר משום עד הוא חותם ואתי לאכשורי קרובים בשאר השטרות בגיטי חוב ובגיטי נשים שלא אמר כולכם ולהחתימן משום עדים ובגט קרח נמי הכשירו קרובים בין באמצע בין בסוף כדאיתא התם (גיטין פ"ב א') ואע"פ שהם צריכין שם כדי להשלים קרחתו וכל שכן בשאר השטרות ואע"פ שלא הכשירו בו אלא אחד משום דילמא אתי לקיומיה בשני קרובים וחד כשר הכא שאני משום דכיון דלא הוו צריכי למחתם ולאו אורחא דאינשי לרבויי בעדים בגט פשוט בודאי אמרי בי דינא מאי דקמא ומגלי' מילת' דקרובים נינהו ומשום תנאי או למילוי ריוח חתמו ואפשר נמי דהני מילי לכתחלה ומשום טעמ' דפרישית דאתי לקיומיה בהו כיון שהוחתמו שם בודאי כדי להשלים קרחתו של גט אבל דיעבד כשר כשם שהוכשרו בתחלה ואע"פ שיש לחוש שמא יקימו בני'.
ולא הוצרכתי לכתוב זה אלא מפני שיש מקצת מפרשים אומרים דדוקא בשנים הראשונים אבל באחרונים לא וסמכון על מ"ש כן בהלכות מדרב יהודאי גאון ז"ל וטעות הוא אלא כל שכן בסוף שכשרים דאיכא למימר בתר דחתמי כשרים אתו פסולין וחתמי, וכך כתב רבינו האי גאון ז"ל.
אבל מצינו לו בתשובה שאם היו מסורגין כגון כשר ופסול וכשר שפסול חיישינן דילמא צריך עיון דילמא סהדא בתרא שבק רווחא למאן דקשיש מיניה ואתא פסול וחתם ודילמא כיון דמעיקרא חתם חד כשר וא"צ אלא לעד א' למה הניח זה השני החלק מסתמא החתימו לזה הפסול לפניו ולאסהודי אתא ולא דמי לגט קרח דאמרינן ביה מכל תלתא מקימינן ולא בעי רצופין דהתם לאו רווחא הוא שהרי בקשרים הם חותמין ואיכא למימר לרבויי בעדים בעי ולאו לאסהודי אתי, ואין זה מחוור אבל מי יחלוק על הגאון ז"ל.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |