רמב"ן/בבא בתרא/קכ/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רשב"ם
תוספות
רמב"ן
שיטה מקובצת
חי' אגדות מהרש"א
רש"ש

שינון הדף בר"ת


רמב"ן TriangleArrow-Left.png בבא בתרא TriangleArrow-Left.png קכ TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


לומר שהפרת נדרים בשלשה הדיוטות. פי' כיון שאמר הכתוב ראשי המטו' והכשיר כל ישראל על כרחך זה ביחיד וזה בנ' בדין שאר דינין, וזהו שדקדקו בה ולשמו' דאמר שנים שדנו דיניהם דין ה"נ נימא שנים, ולא מצינו שאמר כן.

והר"ש ז"ל מתרץ, כי אמר שמואל הכי מ"מ לשאר דיני ממונות אבל למישרי איסור נדר לא כלום לגבי דיני נמי ב"ד חציף הוא ולא חשיד למישרי איסורי.

ואיכא דמפרשי אהרן חד ובניו תרי הרי כאן שלשה וכל ישראל כשרין בשלשה ואיכא מאן דאמר ראשי תרי ואין ב"ד שקול מוסיפין עליהן אחד וליתיה דהא ראשי המטות לא מיתר כלל ואיצטריך לאשמועינן ביחיד מומחה.

ולבית שמאי דאמרי אין שאלה בהקדש דתנן הקדש טעות הקדש. משום דאמר מקדיש אלו הייתי יודע שלבן יצא לא הייתי אומר שתור וקסברי ב"ש דאזלינן בתר דעתיה כדמפר' בהדיא במסכת נזיר (ל"ב) וכיון שכן אדרבה קסברי בית שמאי יש שאלה בהקדש דהא אזלי בתר דעתיה דמקדיש.

ומתרץ רבינו תם ז"ל דטעמייהו דבית שמאי לאו משום דחמירא להו מחשבה אלא משום שחמור הקדש שהוא תופס אפילו במחשבה הפוך דבור וכל שכן שתופס בדבור אע"פ שהוא הפך מחשבה ולפיכך אין שאלה בהקדש.

זה הדבר דראשי המטות מיבעי' ליה לב"ש לחכם מתיר ואין בעל מתיר. וקשיא לן ר' יוחנן דאמר בעל שאמר בלשון תכם וחכם שאמר בלשון בעל לא אמרו כלום כב"ש דהא ב"ה לא דרשי הכי ואיכא למימר לב"ה נמי אית להו הך סברא ונפקא להו מדשני רחמנא בדבורי' ואמר לחכם בלשון התיר ולבעל בלשון הפרה. והא דדרשי ב"ש שאינו חייב על המולק נפקא להו לבית הלל במסכת זבחים מדרש' אחריתי.


< עמוד קודם · עמוד הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון