רמב"ן/בבא בתרא/קכא/א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רשב"ם תוספות רמב"ן רשב"א שיטה מקובצת מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א חי' אגדות מהרש"א רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מועדי ה' נאמרו שבת בראשית לא נאמרה. וקשיא נמי הכא מההיא דאמר בקדושין (ל"ז ב') דילפי שבת בראשית ממושבותיכם והכא ילפת לה ממועדי ה' ואיכא למימר ההוא תנא דהתם סבר לה כבן עזאי דמפיק מועדי ה' למעוטי הפרת נדרים ושבת בראשית נפקא להו ממושבותיכם דלכ"ע שבת בראשית אינה צריכה קדוש בית דין ומשמעות דורשין איכא בינייהו ואיכא למידק אי הכי ממושבותיכם לתנא קמא למה לי.
יום שהותר שבט בנימין לבא בקהל מאי דרוש ממנו ולא מבנו. אני תמה כיון שאין משמעות אלא מהם כל אחד ואחד בעצמו נדר ובנו מותר ומאי יום שהותר לבא בקהל היום ראשון שנוצרה בת לבנים הותר לאותה הבת ועדיין אסור בכולן ומשמע דלשון בני אדם בנדרים כולהו בהדדי מתנו ועד שכנו אותו דור נאסרו לבא בהן ויום שכלו הותרו בכולן ועשאוה י"ט.
יום שכלו מתי מדבר. לפי פי' הרב ר' שמואל ז"ל יום חמשה עשר שכלו בשנה שלפניה מתי מדבר בתשעה באב קבעוהו יום טוב.
ורבינו תם ז"ל הקשה א"כ למה נתעכב הדבור שנה יותר ועוד למה היו יוצאין לחפור בשנה זו ונסתפקו עד חמשה עשר והלא כל אחד ואחד יודע בעצמו שלא היה מפקודי משה שנגזרה עליהם גזרה.
והיה אומר הרב ז"ל שנתיחד הדבור עם משה בחמשה עשר של אותה שנה שמתו בה ונשלמו כולן ולכך לא נתיחד מתשעה באב ואילך משום שאבלותן עד ט"ו בו. וכל שהיו מתאבלין עליהן לא שרתה שכינה עליהן על ישראל ולא גתיתד נתיחד הדבר עם משה שאין השכינה שורה מתוך עצבות לפיכך עשאוהו יום טוב. ומה שאמרו במדרש יום שבטל הספ' וכו' טעם אחר הוא לפי שהיו סבורים שימותו אף אותן של ששים שנה ולמעלה ועכבו עד חמשה עשר בו וכיון שראו שלא מתו אמרו בטל הקב"ה הנזרה מעלינו והיה מפני שלא נגזרה גזרה אלא עו פקודי משה ובשרן הקב"ה בג"ש דלמעל' מעלה מערכין ושמחו וקבעוהו י"ט.
יום שנתנו הרוגי בית' לקבורה תקנו הטוב והמטיב. מצינו במדרש איכה (ב, ד) כרם גדול היה לאדרינוס מהלך י"ח מיל על י"ח מיל כמן טבריה לצפורי והקיפוה מהרוגי ביתר מלא קומה ופשוט ידי', ולא הבאישו ולא הסריחו ולא גזר עליהם שיקברו עד שעמדו למלכות אחרת ונגזרה עליהם קבורה, א"ר חנינא יום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה תקנו חכמים הטוב והמטיב בברכת המזון, ולמדנו מכאן טעם הדבר למה תקנו אותו בברכת המזון על היין ולא תקנוה בתפלה, משום מעשה כרמו של אדרינוס זכר לדבר.
אחיה השילוני ראה את עמרם. סבר לה כמ"ד (ב"ר עא, ט) אליהו לאו היינו פנחס דאי היינו פנחס לימא בהדיא פנחס ראה את משה ומשה ראה את עמרם, וסבירא ליה נמי דסרח בת אשר מתה דאי לא מתה הרי ראתה את יעקב כ"ש. והרב ז"ל כתב דסבירא ליה נמי חנוך לאו היינו מטט"רון דאי הכי שנים קפלו ולא נהירא, דכמאן דמתו דמי שהרי נסתלקו, אבל אליהו מצוי בעולם ועם הראוין לו.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |