ריטב"א/עירובין/קא/א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רשב"א ריטב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א חי' אגדות מהרש"א רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מתני' הדל' שבמוקצ' כו'. פרש"י ז"ל כי רחב' שאחורי הבתי' קרי מוקצה לפי שאין משתמשין בה תדיר ומשימן שם עצים לאוצר ואין בעל הבית חושש לתקן דלת קבועה אלא זוקפה כנגד הפתח וכשהוא פותח מטילה על הארץ או קושרה בחבל ארוך והיא נגררת ע"ג ארץ ולפי' אין נוטלין בה בשב' מפני שנראה כבונה אבל כשהיא קשורה ותלויה באויר שגבוה מן הארץ כמלא נימא כדאיתא בש"ס נראה כאילו היא מוכנת להסגירה ודמיא לשאר דלתות הבית שפותחין אותן ונועלין בהן ואין בהן משום בנין והחרקין של הפרצה חבלות של קוצים שהתקינם לסתום בהם פרצה ואפילו פרצה שבחצר כדאיתא בש"ס וכן מחצלת אם לא היו גבוהין מן הארץ מחזי כבונה:
ורמינהי דלת הנגררת. פירש ומדקתני שהם נגררין מכלל שאין גבוהן מן הארץ כלל ואע"ג דקתני קשורין ותלויין על כרחין לאו כשתלויין באויר כאותה שאמר גבי פקק החלון בזמן. שקשו' ותלוי דא"כ תקשי ארישא אלא לומר שהם קשורין בפתח ותלויין בה אמר אביי כשיש להם ציר עיקר פירש שיש להר ציר בפתח מתוקן לדלת דמוכח' מילתא דפתחים קבועים הם. וכשהוא פותח ונועל אינו נראה כבונה אלא כפותח ונועל שאר דלתות הבי' ולאו למימרא שיהא מותר להחזיר הדלת על צירה דהא תניא לקמן בפרקין שאם החזיר חייב חטאת אלא לומר דכי איתא בפתח ציר לא מחזי כבונה וכדפרישנא ושרי' אפילו כשאין בגובה של דלת שום היכר ציר דהא דומיא דמחצל' וקנקן קתני שאין להם ציר ורש"י ז"ל פירש בפנים אחרים שאינם מחוורים:
מיתיבי דלת כו'. כלומר ציר עשוי כפתח ד' דאלו בגופן קנקן ומחצלת כלום יש להם ציר וגבוהים מן הארץ אפילו כמלא נימא נועלין בהם ואם לאו אין נועלין בהם וקס"ד דתרתי בעי שיהא להם ד' ושגבוהין מן הארץ והיינו דקשיא בין לאביי בין לרבא דאמרי דכל שיש להם ציר או שהיה להם ציר לא בעינן גבוהים מן הארץ:
ומתרצי' דס"ק בזמן שיש להם ציר או שגבוהין מן הארץ ובודאי דלמאי דס"ד מעיקרא קשיא ברייתא רישא אסיפא דהא קתני רישא דלת הנגררת וקנקן הנגרר מכלל שלא היו גבוהין מן הארץ והדר קתני בזמן שיש להם ציר וגבוהין ובדין הוא דיכולין למימר וליטעמיך וכדכתיבנא בכמה דוכתי. רבא מתרץ לטעמיה. כשהיה להם ציר כלו' אע"פ שנטמן בעפר דמ"מ הא גלי בדעתיה דתורת פתח ודלת עביד ליה והלכתא כרבא.
ת"ר סוכי קוצים כו'. והכא דלא קתני הנגררין ודאי קשורין ותלויין דקתני היינו שגבוהין מן הארץ דומיא דפקק החלון ששנינו בזמן הקשור ותלוי שר"ל שקשור ותלוי באויר ובודאי שכיון שקשרן אין לך תקנה גדולה מזה אלא תנ' הכי קתני כי אע"פ שהתקינם מבעוד יום במחשבה או שסדרם בכך דמהני ליה להתירה בטלטול אפ"ה לענין נעילת דלת דוקא בזמן שקשרים ותלויין נועלין בהם ואם לאו אין נועלין בהם אלא בזמן שקשורין ותלויין אלא דלא חש תנא להכי.
תני רבי חייא דלת אלמנה כלומר דלת שאין לה תרוצי דלת כאלמנה זו שאין לה תקוני קשוריה אין נועלין בה בשבת נראין דברים כמו שפר"י ז"ל דאפילו בשיש לה ציר קאמר דאי בשאין לה ציר ושלא היה לה ציר אפילו דלת שאינה אלמנה נמי. ויש מקשים דהא קנקן דגרע מדלת אלמנה ואפ"ה כי יש לו ציר נועלין בו ולא קשיא דאלו קנקן ומחצל' אין חסרין ממלאכתן כלום אבל דלת כשהיא אלמנה לא נגמרה מלאכתה ונראית נקי בעלמא ואינו נראה כפותח וסוגר בדלת אלא כפותח וסוגר בדף בעלמא שאין דרכו בכך אלא נראה כבונה וכתב הר"ז ז"ל ומקצת מן המפרשים ז"ל דמתני' וכלהו מתנייתא דשמעתין כלהו דלא כהלכת' משום דאזלי כלה בשטת רבי אליעזר דאמר גבי פקק החלון דבזמן שקשור ותלוי פוקקין בו ואם לאו אין פוקקין בו ואין הלכתא כמותו אלא כרבי יהודה דפליג עליה דאמר קשור אע"פ שאינו תלוי והא אפסיקא הלכתא כרבי יהודה בפ' הכלים וה"נ אמרינן לקמן מאן תנא נגר הנגרר רבי אליעזר היא ורבינו הרמב"ן ז"ל השיב שאין זה נכון חדא דהיכי אפשר לאוקומי מתני' וכלה סוגיין ושקלא וטריא דתנאי ואמוראי כלהו דלאו כהלכתא הא ודאי כל כה"ג הוה להו לפרושי כדאמרינן גבי נגר הנגרר דרבי אליעזר היא ועוד דאי מתני' רייא מאי האי דאמרינן דבשיש להם ציר לא בעינן גבוהין מן הארץ והלא פקק מן החלון ונגר הנגרר בפתחים וחלונות גמורים שיש להם ציר מזוזות מיירי ואפ"ה בעי ר' אליעזר קשור ותלוי מן הארץ ועוד מה הקשו בש"ס על משנתינו דבעי גבוהים מן הארץ וכדאמרינן לקמן גבי נגר הנגרר דאוקימנא בפרק הזורק כרבי אליעזר אדרבה היה לנו להקשות על גופ' דברייתא דפרכינן מינה ונימא דמשבשתא היא דמני היא דאי ר"א גבוהין מן הקרקע בעינן ואי רבי יהודה קשור אע"פ שאינו תלוי כלל שרי ואי ר' יוסי כיון דהני תורת כלי עליהם ה"ל כנגר שיש בראשו גזוזטרא דשרי לנעול בו לפי פי' הנכון דפרש"י ז"ל לקמן וגם שפי' הר"ז ז"ל אלא ודאי ש"מ שאין ענין למשנתנו וסוגיא דעלה לההיא דפקק החלון ודנגר הנגרר ומתנייתא וכלה סוגיין אפילו לר' יהודה ור' יוסי וטעמא דמילתא פירש רבי' הגדול ז"ל דהני כיון דכלים גמורים הם בדין הוא שהיה להתיר' בין לר"י בין לר' יוסי ואע"פי שאינם קשורין אלא כיון דדלת מוקצה היא דומה כמי שרוצה לסותמן בקביעות הילכך בעי' היכרא דהיינו שיהא בהם היכר קשירה ותליה ויהא בפתח היכר ציר או שיהו גבוהין מן הארץ כמלא נימא הא לאו הכי כיון דלית בהו צורת פתח מיחזי כבונה עכ"ל ז"ל ובתוס' ג"כ כך פירשו וטעמא דמילתא פירש רבי' הגדול ז"ל ובתוס' ג"כ כך פירשו דסוגיין אפי' לרבי יהודה ורבי יוסי ודלת שבמקוצה ושבפרצה שאני והרב ר' ישעיה ז"ל כתב וז"ל שכתב במשנתנו ואע"ג דלקמן פליג רבי יהודה ושרי בנגר הנגר' ואע"פ שאינו גבוה מן הארץ וכן נמי בפקק החלון הכא מודה וטעמא דמילתא דע"כ לא פליג רבי יהודה אלא בנגר ופקק שהם סוגרין ופותחין בכל יום והלכך שרי להו בחדא ולא בעי גבוהין אבל דלת שבמוקצ' וחרקים שפרצה ומחצלת שאין דרכן לפותחין בכל יום מחזי כבונה עד דאיכא תרתי גבוהין וקשורין ע"כ והראב"ד ז"ל כתב לקמן גבי נגר הנגרר ואי קשי' לך כיון דקי"ל כרבי יהודה ורשב"ג דאמרי מוסיף על אהל עראי מותר היכי אמרינן לעיל במתניתין הדלת שבמוקצה והרחקים שבפרצה ומחצלת אין נועלין בהן אא"כ גבוהין מן הארץ ואסרי' להו משום בנין והלא תוספת אהל עראי הוא ל"ק דדלת של מוקצה וחרקים שבפרצה לאו תוספת עראי הוא אלא תוספת קבוע כיון שאינו עשוי לפתחו אלא לזמנים רחוקים לפי שאין דרך כניסתו ויציאתו ואם היה פתחו קבוע שם אע"פ שהן נגררין מותרין ע"כ הנה חבל חכמים אלו כלם פה אחד דכלו סוגיין אפילו לרבי יהודה וכן פסקו הגאונים ז"ל והרמב"ם ז"ל. ואי ק"ל למאי דפרישנא כי פרכינן לעיל על מתני' מברייתא דדלת הנגררות דלא קתני בה מוקצ' ופרצה מאי קושיא נימא דהתם בפתחי' דעלמא ואליבא דרבי יהודה דפליג בפקק החלון י"ל דקים לן דסתם דלת הנגררת וקנקן ומחצלת הנגררים אינם נותנין אותם אלא או במוקצה או בפרצה ועוד דתנא מילתא פסיקתא קתני שנועלין בהן ומשמ' דס"ל שנועלין בהם בכל מקו' כנ"ל: והקנקן שהוזכרנו במשנתינו פרש"י ז"ל כי הוא יתד של מחרישה העץ הנכנס בתוך הברזל והוא עשוי כמין יתד ופעמי' שנועלין בו כמין נגר וחבירו בבבא מציעא נשבר הקנקן:
מאי דלת אלמנה איכא דאמרי דשא דחד שיבא כלומר שאין בו אלא לוח אחד בלבד כי דרך הדלתות לעשותם משני קרשים ולחברם יפה באומנות. ואיכא דאמרי דלית לה בשמי כלומר שאין לה בריחים מבחוץ אלא מחוברת במסמרים בלבד:
א"ר יהודה כו'. פי' דכל מלמטה למעלה דומה כמין בנין עראי ואסור ומשום דאיירי' לעיל בבנין עראי אייתו להא הכא וכבר פירשתיה במס' י"ט בס"ד ומה שפר"ח ז"ל דבעי כגון ג' ביצים זו אצל זו והד' עליהם אינו נכון שלא גזרו חכמים משום אהל עראי אלא בדבר שהוא צריך לאויר שתחתיו לשום תשמיש גם מה שפרש"י ז"ל בלשון אחר לסדר ביצים ע"ג הכלי שקורין גובילייוש אינו נכון וכבר דחוהו בתוספות דכה"ג לא חשיב אהל עראי כשאין שם מחיצו' כלל ועוד אפי' יש לו דפנות לא אסרו בכל כיוצא בזה שאינו אלא דמיון בנין עראי בעלמא אלא בשעושה הכלי כלומר שעושה הדפנות ונותן עליו כעין אהל אבל בכל שהדפנו' עשויות מעי"ט והוא מסדר עליהם כעין אהל לא גזרו בו בכל כיוצא בזה שבדרך אמת אפילו בנין עראי אינו אלא דמיון בנין עראי ומן הטעם הזה אנו נוהגין בכל המקומו' לשפו' הקדרה ע"ג הכירה ולא מיחה אדם בדבר מעול' ואצ"ל כי מה שנוהגין לסדר ככרות אחת על שתים או ספרי' וכיוצא בהם אין זה אסור דכל שבאוכלין וספרים אין זה דמיון בנין ועוד שאינו צריך לאויר שתחתיו וכל מה שאסרו במדוכא וחביריו אינו אלא מפני שהוא רוצה לעשות משום אויר למטה לשום צורך ומה שאסרו בעי מלמטה למעלה מיירי כשמסדר אות' ע"ג שני עצים כדי לצלותן ומלשון האחר שפרש"י ז"ל וכן כתבו החוספות:
והא דתנן לא יעמוד אדם כו'. אמר לו מעשה בשוק העליון של פיטמין כו' אמרי' עלה בש"ס א"ר מאיר רשו' הרבים ומהדרי ליה רבנן מירושלם שהיא כרמלית דא"ר יוחנן כו' כלומ' דאלמא דירושלם היו לה דלתות הננעלות בלילה ואין לה דין רשות הרבים והא דקאמרי' דירושלם כרמלית היא לא דייקי' בלישני' ונקטי' אשגרת לישנא דרגילין לומר רשות הרבים ובכרמלית דוודאי כיון שיש לה דלתות הננעלות הרי היא כחצר גמור שאע"פ שלא ערבו בה מות' לטלטל בכלה כלים ששבתו בה וכדאיתא בפ' ר' אליעזר וגם מבואות ירושלם כן הדין ואין איסור אלא שלא להכניס ולהוציא מן הבתים והחצרו' למבואו' כשם שאסור להוציא מן הבתי' לחצר שאינ' מעורבת.
רבא אמ' סיפא אתאן לשערי גנה וה"ק ולאו דמחסר' ליה מתני' דא"כ ה"ל למימר חסורי מחסרא אלא דלישנא דמתניית' דייקי' דקתני אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוה עשרה ואלו בפחות מעשרה דהויא כרמלית לא סגי ליה ונקטו' שערי גנה משו' דאיירי בה בברייתא דסתם גנה היא יותר מב"ס והויא כרמלית מדבריה' לפי שלא הוקפה לדירה כנ"ל.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |